אלבום משפחתי

סיפורה של משפחת שפירא הוא סיפורה של משפחת איכרים במושבה. בסיפור נכיר את התמודדות  המשפחה בחיי היום יום לצד עיסוקיו הייחודיים של האב. בבית זה התגוררו אברהם שפירא עם 'העזר שכנגד' לייבה רחל, נצר ירושלמי למשפחת שפירא ותשעת ילדיהם.

הבית היה גדול ופתוח והתארחו בו מכובדי המקום, פקידי הרשות, שייח'ים מוכתרים ואורחים שחיפשו עזרה. את כל אלה היה צריך לקבל כיאות ולארח כל אחד לפי מידת כבודו, מנהגיו ואורח חייו. על כל אלה היתה מופקדת רעייתו. החיים לא היו קלים, ההיפך מזה הוא הנכון, הבעל היה יוצא למסעותיו המסוכנים 'ונעלם' לימים ואף לשבועות. עם חזרתו היה צריך ליצור עבורו תנאי מנוחה כך שרק נשמעו פרסות סוסתו היה פונה כל אחד מבני הבית אל פינתו. בבית שרר הווי אצילי מהול בנימה מזרחית ובטקסיות יהודית. כל 'ארוחה עם אבא' הפכה לאירוע. אכן היה זה באותם הימים אחד מהבתים הייצוגיים במושבה כולה. כל הדאגה למשק הגדול, לטיפול בילדים ולהכנת קבלות הפנים וארוחות הזבח היו על כתפיה של אם המשפחה. אברהם שפירא היה בא הביתה אל המוכן. הוא נהג להחמיא ולומר על רעייתו: 'היא מלאה את לבי רוח גבורה, בלעדיה לא הייתי יכול להשיג את אשר השגתי!'

אמו של אברהם שפירא – ביילה שפירא

ביילה שפירא הגיעה עם בעלה ליהוד כשהיא במיטב שנותיה והוא בערוב ימיו,(היתה אישתו השניה ).

מבית הוריה הביאה מסורת ברוכה של אהבת הזולת ונכונות מתמדת לעשות למען הזקוקים לעזרה וסעד.

עם עזיבת יהוד התגוררה עם בנה הגדול ר' מיכל והתמסרה לעניין אחד בלבד , הגשת עזרה לעניי פ"ת . לאמיתו של דבר הפכה ל"משרד הסעד" המקומי.

יום יום אחרי תפילת שחרית היא נוטלת שק על כתפיה ויוצאת לעבודת הקודש שלה. תושבי המושבה העריכו את פועלה, וכשהגיעה לבתיהם היו נותנים את כל אשר בידיהם. בגד ישן, פרוטות , ופת לחם. את כל אלה צררה בשק ולאחר מכן פנתה לפינות נסתרות שם חיכו לה נצרכים בכיליון עינים.

כשעלתה לירושלים לקחה עמה ל"כוללים" את כל מה שנותר בשקיה.

בערוב ימיה עברה להתגורר בבית בנה אברהם. כשנאלץ לצאת לתפקידיו זרזה אותו, "בני סע ! אל תתעכב ! מצוה היא להציל רכוש יהודי ! ואני מבטיחה לא אמות לפני שתחזור"… . שלושה ימים שהה בדרך וכשחזר הכירה אותו אמו ואמרה "טוב שבאת- עכשיו יכולה אני למות במנוחה". לפנות בוקר נפטרה.

אברהם גמל לאמו והנציחה ברהט (סביל) שבנה בשולי פרדסו על הדרך ההולכת ליפו. עם רחבת הכביש הסמוך נעקר הפרדס והרהט הועברה למיקומה הנוכחי ברחוב מוהליבר.  

קישור – 'מאתרים אתרים' – רהט בילה שפירא