על מה? (הגדרה)
טיפוח גישה חקרנית ביחס להוראה וביחס ללמידה. דיון בבעיות מעולם ההוראה (דילמות, אתגרים, קשיים, סוגיות), מבוסס ייצוגים (צילומי שיעורים, עבודות תלמידים, תיאור מקרה עשיר) בגישה חקרנית (ניתוח גורמים וסיבות, שאילת שאלות מאתגרות, הטלת ספק, ניתוח השלכות).
למה בכלל? (רציונל)
הוראה הינה תהליך מורכב ובלתי צפוי, הדורש התייחסות למגוון צרכים של תלמידים, למטרות שונות, לדרישות מוסדיות, לסוג התוכן, סביבות הלמידה ועוד. תהליך זה רצוף בקבלת החלטות שצריכות להתבסס על פענוח מהיר של מידע רב ולפעול בהתאם. טיפוח גישה חקרנית משביחה את תהליכי ההוראה מאפשרת זיהוי הזדמנויות, מייצרת פרשנות לגבי הגורמים וההשלכות, מעניקה רפרטואר של טכניקות ואסטרטגיות הוראה שמאפשרות גמישות תגובתית ושיקול דעת להערכת היתרונות והחסרונות ובחירת התגובה המתאימה ביותר למצב.
איך עושים? (רעיונות לביצוע)
- דיון בדילמות ובעיות שמטרידות את המנחה/הלומד/הצופה/המשתתפים
- הגברת הרלוונטיות של תכני מפגשים
- התמודדות עם היעדרויות לומדים
- שימוש במתודות הוראה שונות
- בהירות במתן הנחיות לביצוע פעולות למידה
- שיתוף תלמידים בהוראת מידע מופשט ותיאורטי
- הגשר לצמצום פערי למידה בין לומדים
- מיקום ישיבה כמשתנה מתערב במעורבות הלומד במפגש
- פתיחת דלת הכתה והפיכת ההוראה לפומבית
- צפייה בהתנהלות שיעורים מתוקשבים סינכרונים וא-סינכרונים
- ניתוח עבודות תלמידים
- ניתוח תיאורי מקרה
- שימוש בסימולציות
- ניהול אירועי משמעת
- משובים דיאלוגים
עוד על… (הרחבה)
- חקר פרקטיקה מוכוון מסגרת פדגוגית
- חקר הפרקטיקה והלמידה של מורים
- יחס בין הוראה ללמידה
- מחזורי למידה – עקרונות מנחים ודוגמאות
- משוב בשיח הכתה
