משמעותו ההיסטורית של הבית נובעת מאישיותו של אברהם שפירא.

הבית שימש כבית מגורים של משפחת שפירא. הבית נבנה ב 1905 כדגם מרבית בתי האיכרים במושבה; ובמיוחד ברחובות הרצל ורוטשילד, בהם התגוררו איכרים ואנשי פקידות הברון.

הבית בן קומה אחת, צנוע במראהו, אך נחשב לאחד הבתים החשובים במושבה.

פרטים טכניים:

שלד הבית נבנה מאבני כורכר, גג רעפים עם תקרת עץ ורצפות מעוטרות צבעוניות. הבית כלל שישה חדרים: חדר אירוח, חדר אוכל וארבעה חדרי שינה.

הבית כלל מטבח גדול ומרפסת מקורה מאחור כמו כן מרפסת מוגבהת ומרוצפת בחזית הבית עם עמודים מעוטרים בגובה מטר. מרפסת זו שימשה לאירוח. חדרי השירותים היו בחצר כפי שהיה נהוג באותם ימים.

בשנות ה 40 נעשו שינויים בחלוקתו הפנימית של הבית: נוספו חדרי שירותים, אוחדו חדרים והוכשרה יחידת מגורים נוספת. במתכונת זו עמד הבית עד 1965.

לאחר מותו של שפירא הוסרה מחיצה ונוצר חלל המורכב משלושה חדרים.

הבית כבית איכרים פתוח שימש אורחים רבים כשחלק מהאירוח נעשה בחצר הקדמית והאחורית.

שימור המבנה:

במרוצת השנים נעשו עבודות שיקום בבית. עיקר העבודה הייתה החלפת רעפי מרסיי המקוריים בחדשים (מתוך חוסר ידיעה בחשיבותם).  כן טופל הטיח החיצוני. ב 2000 עבר המבנה שיקום פיזי במעטפת החיצונית שכלל צבע. בפנים הבית שוחזרו ציורי הקיר ושוחזרה דלת מעוטרת. הציורים צוירו בשבלונות על ידי צבעים אומנים.

עבודת השיקום נעשתה על ידי שי פרקש – מ'שבלונות'.

כמו כן הותקנה מערכת מיזוג ונעשה חיווט. לא טופלו החלונות. הטיפול כלל את החלל המרכזי. יתר חדרי הבית יטופלו בהמשך. החצר הקדמית שהיא חלק אינטגרלי מהבית עברה שיקום. הורחב שביל הכניסה בחזית המבנה וכן עוצב פסל שפירא על הסוס ושלט המספר את סיפורו של הבית. במתחם החצר הקדמית נשתמרו עצי הברוש (בני שמונים שנה), הותקנו ספסלי ישיבה וחודשה תאורת החוץ.

החצר האחורית תעבור שיקום בעתיד כדי להכשירה להמשך הפעילות בתערוכה כחצר אירוח בסגנון האירוח לו זכו אורחיו של שפירא.

ייעוד המבנה:

הבית נתרם על ידי שפירא עוד בחייו לידי העירייה על מנת שישמש כמוזיאון להנצחת השמירה.

לאחר מותו של שפירא ב 1965 הוזנח המבנה. ב 1969 נכלל הבית בדו'ח רשימת אתרים בעלי עניין שהופק על ידי מנהל התכנון של משרד הפנים.

עיריית פתח תקווה הכשירה את המבנה כספרייה וכמשכנו של בית בספר שדה. ב -1999  הוחלט להפכו לבית תרבות שישמש את כל פעילויות המנהל ולשמרו במסגרת תוכנית שימור של לב העיר. במעבר מוזיאון לתולדות פתח תקווה למיקומו החדש בבית ספר פיק'א (בית לשימור) ישמש בית שפירא כחלק מהמוזיאון וישתלב בתצוגותיו.

מטרת השימור להבטיח את חווית הזיכרון ולהחזיר את הבית ודייריו לתודעת הציבור ולגמול לשפירא על תרומתו.

קטע מראיון- אברהם שפירא לנתן יהונתן. 

"את הבית נתתי לעירייה, אין אדם שיחיה לעולם, כשאמות יישארו כל הבית והמתנות והמזכרות בשביל הדורות הבאים. החרבות, המקטרות, הצילומים של לורד בלפור, חיים ויצמן, הרברט סמואל, של כל ההיסטוריה."

 
קישור 'מאתרים אתרים' – בית אברהם שפירא