אחד הפרקים החשובים בתולדותיה – מאורעות תרפ'א. 
נביא לידיעת התלמידים פרק חשוב זה בהיסטוריה של העיר – המושבה. שילוב פרק זה בלמידה, יעמיק את הקשר בין התלמידים לבין תולדותיה העשירים והייחודים של העיר ויעצים את הזדהותם עם תולדות העיר ועברה. 
הפצת הידע היא הגורם שיקשור את התלמידים והתושבים לעיר, ויעורר מעורבות וגאווה בהשתייכותם לה, כפי שחש משה שמואל ראב, אחד ממייסדיה: 'חייב אדם להיות מעורה כעץ רענן, להעמיק שרשים ולהתפתח לרוחב ולעומק'.

מאורעות תרפ'א – מהעבר להווה, מהווה לעבר
לימוד העבר לאור המציאות בהווה, הבנת המציאות בהווה לאור העבר.
איך נעצים את ההתרחשויות ההיסטוריות? מה משמעות ההיסטוריה בהווה?
הבניית המשמעות של אירועים בעבר תוך השואה למציאות העכשוויות.
או: הבניית המשמעות של אירועים בהווה על רקע הבנת אירועי העבר.

1. מה מיוחד בקרב זה ובתוצאותיו? – שאלה לדיון – מומלץ להעלות את השאלה בפני התלמידים

א. נתוני הקרב:
– גודל הכוח המגן: 150 גברים וילדים בלבד. לא ניתן לנייד כוחות בין היישובים,מאחר שכל היישובים היו מאוימים.
אפשר להשוות לגודל הכוח שלחם בלבנון (אלפים), גודל הכוח שאבטח את ביקור בוש בישראל (4000), גודל כוח שמאבטח משחק כדורגל חשוב (1300) ועוד:
– כוחות במלחמת לבנון – בין מאות לעשרת אלפים לפי התקדמות המבצע.
– 'היום בצהריים צפוי לנחות מטוסו של הנשיא בוש בנמל התעופה בן גוריון. לקראת הביקור רחובות רבים בירושלים יסגרו לתנועה, כמו כן כביש 1 וכביש 6 יסגרו לכמה שעות וסגר כללי יוטל על יהודה ושומרון עד מוצאי שבת. 4,000 שוטרים חיילים ואנשי שב'כ יחד עם 250 סוכני השירות החשאי האמריקאי, 150 יועצים לביטחון לאומי, 200 פקידים מזרועות ממשל, 50 עובדי הבית הלבן, 15 חוליות כלבים לאיתור חומרי נפץ וחמישה טבחים עתידים להיות עסוקים מאוד בשלושת הימים הקרובים.'
– 'בתאריך 28.03.2007 התקיים משחק כדורגל בינלאומי בין נבחרות ישראל ואסטוניה באצטדיון רמת גן.

משטרת מרחב דן בפיקודו של נצ'מ חיים קרימקה נערכה לאבטח, לשמור על הסדר הציבורי ולהזרים את התנועה. כ- 1,300 שוטרים, מתנדבי המשמר האזרחי, בסיוע מאבטחים, מד'א וכיבוי נטלו חלק באבטחת המשחק באצטדיון רמת גן. המשחק הסתיים ללא אירועים חריגים.

– גודל הכוח התוקף: אלפי פורעים, שהגיעו מכל כפרי האזור. לערבים היתה אפשרות לגייס כוחות מיישובים שונים.
– אמצעי לחימה: מספר מועט של רובים. הכדורים אזלו במהלך הקרב. אמצעי הלחימה היו בחלקם מאולתרים והובאו מהבתים. לא היה מחסן לאמצעי לחימה. 

ב. ארגון השמירה וההגנה:  
– ליישובים לא היה ארגון שמירה מסודר, אלא שמירה מקומית, שמטרתה העיקרית מניעת גנבות ופגיעה בציוד וביבול, ללא כל מיומנות לחימתית. במקרים רבים השמירה המקומית התבססה על ערבים מיישובים סמוכים.
השוואה להווה: אין ביישוב שר בטחון, ראש ממשלה וצבא, כמו היום.
– הישובים היהודיים לא הצליחו להגן על עצמם, ובמקרי תקיפה של ערבים ספגו אבידות רבות ופגיעה חמורה ברכוש. מתיישבים שהותקפו נסוגו מבלי לנסות להגן על עצמם (ראו מקרה כפר סבא בזמן מאורעות תרפ'א) או שנכשלו בנסיונות המגן (ראו מקרה יפו בזמן מאורעות תרפ'א). דוגמאות נוספות אפשר למצוא באירועים קודמים (יפו, ירושלים, חברון, תל חי).

ג. הצלחה מקומית: 
ההצלחה בפתח תקוה באה לידי ביטוי בכך שהיתה זו הפעם הראשונה שהכוח הערבי התוקף לא הצליח לפלוש ליישוב יהודי ולהסב לו נזקים ובקרב זה נפלו 'רק' ארבעה ממגיני היישוב.
סיבות ההצלחה:
 שילוב נכון בין זיהוי, פרשנות והתארגנות:
          – זיהוי: זיהוי מוקדם של סימנים לפרעות העומדות לפרוץ: התארגנות ערבית: פועלים 
          ערבים לא הגיעו לעבודה, התכנסויות של גברים רבים מכל האזור ביישובים ערביים 
          בסביבה, הלשנות על הימצאותם שלמפקדים ערבים שהתאמנו בצבא הטורקי, בקרב  
          ההמון הערבי.
          – פרשנות: הבנה העובדה שהסימנים מעידים על כך שההתקפה הערבית מתקרבת ויש 
          להערך כדי לנצח.
          – התארגנות: עם הזיהוי הראשוני הוקם וועד הגנה שבנה תכנית מסודרת להגנה על 
          היישוב. כל היישוב התארגן ותרם את חלקו לביצור המקום. הוקמו עמדות הגנה ועמדות 
          תצפית, והילדים והנשים רוכזו במקום מוגן, ביקב.

השוואה למציאות של היום (שילוב בין זיהוי, פרשנות והתארגנות):
            זיהוי: שב'כ, מודיעין, לוויינים, שירותי ביון בינלאומיים וכו'.
            פרשנות: ידע נצבר ואנשי מקצוע מומחים.
            התארגנות: אמצעים טכנולוגיים, גודל הצבא, גורמים ממלכתיים מסודרים: ממשלה, משרד 
            בטחון, צבא, ראש ממשלה. 
            היום יש גוף הגנה מרכזי אחד – הצבא. אז היו התארגנויות מקומיות, שקשה היה לתאם ביניהן ולעיתים 
            אף התעמתו זו עם זו.

2. למה ציינו את האירוע בפתח תקוה במשך שנים רבות כל כך? למה מציינים היום? למה האנדרטה מוצבת במקום מרכזי בעיר (ליד העירייה)? שאלה לדיון – מומלץ להעלות את השאלה בפני התלמידים
– לראשונה, הישוב מגן על עצמו בכוחותיו ומוכיח שאפשר להצליח במשימה: 'פתח תקוה נתנה שמחה בליבנו'
– משמעות פסיכולוגית של ההצלחה: ליישוב עצמו, ליישובים יהודיים אחרים בארץ ישראל, לערבים, לשלטון הבריטי.
– תובנה לגבי הצורך להקים ארגון הגנה ארצי מרכזי. 
– במאורעות הבאים פתח תקוה סבלה פחות מיישובים יהודיים אחרים.

3. נקודה מיוחדת להעשרה – הסולחה ויחסי היישוב היהודי בפתח תקוה עם ערביי הסביבה
– עד למאורעות תרפ'א קיימו תושבית פתח תקוה ותושבי הסביבה הערביים, יחסים שהתבססו על כבוד הדדי. פתח תקוה הוותה גב כלכלי ומקור פרנסה לערביי האיזור: גברים עבדו בחקלאות, בשמירה ובמסחר. נשים עבדו במשק בית. 
– מאורעות תרפ'א היו שבירה של קוד הקיום ההדדי.
– אברהם שפירא, שהכיר היטב את אורח חייהם של הערבים, חתר להסכם שלום בר קיימא, ולכן התעקש על הסכם שלום כנהוג על פי הכללים הבדואים (שבט אבו קישק), עובדה שהשפיעה על מידת שמירת ההסכם על ידי הערבים במאורעות הבאים. (חשבו מדוע?)
– אופי ההסכם (הסכם של כבוד), גרם לכך שפתח תקוה לא סבלה בהמשך כמו יישובים אחרים.
השוואה להיום: חוסר יכולת ליצור הסכמי שלום מחייבים עם הרשות הפלסטינית והחמאס.

4. מה אני לוקח מזה?
– אין מובן מאליו. לא תמיד היתה מדינה (רשות ממלכתית) שדאגה לתושביה. ההגנה היתה נתונה בידי האנשים עצמם ובאחריותם. היום יש מדינה וצבא האנשים לא מגנים על עצמם באופן אישי.
sתושבי שדרות תובעים את ברק: התביעה בדרישה להורות לראש הממשלה ולשר הביטחון להציב את מערכת הנאוטילוס ליירוט רקטות  'על הממשלה מוטלת חובה לספק רמת ביטחון שוויונית'
 'מאות מתושבי אשקלון מפגינים הערב (שבת) במחאה על ירי הרקטות לעבר העיר ועל אוזלת היד של הממשלה. המפגינים נסעו בשיירה לעבר בתי השרים אבי דיכטר ויצחק כהן המתגוררים בעיר כשהם נושאים בידיהם שלטי מחאה.'

– כוח רצון והאומץ לדבוק בשלך: אדמה, חיים…. אין ניסים למי שלא עוזר לעצמו -מקרה נחשון בן עמינדב.
– ערבות הדדית.
– גבורה. הבנת המושג גבורה. הגבורה היא יחסית לזמן ולמקום.
– לדעת להעריך. היסטוריה, הצלחות, מדינה, לוחמים ועוד.
– 'פתח תקוה חותם שלא תם'. תפקידה של פתח תקוה בעיצוב המדינה שבדרך. גאווה מקומית.

מדריך למורה

חשיבות האירוע