ההתקפה על יפו הדליקה נורה אדומה בקרב אנשי המושבה. עוד באותו לילה נבחר ועד הגנה בראשותו של אברהם שפירא וסגנו אבשלום גיסין. כל הגברים מגיל 18 -45 כונסו ,חולק נשק וחולקו משימות ללוחמים תצפיתנים ומגישי עזרה שונים. 

ביום חמישי 5 במאי נראו להבות מכיוון כפר סבא וניתנה קריאה ללוחמים לתפוס עמדותיהם.. כח עם שפירא וגיסין התקדם לאורך רחוב פינסקר אל עבר תל מלאבס לכיוון הביצה. הכח נתקל באש כבדה ונסוג .אבשלום גיסין וקומץ לוחמים עברו את תל מלבס כדיי לאתר את מקור האש מיד אחרי התל נורה גיסין ונפל הכח נסוג לעבר הקו השני של ההגנה שהיה בסמוך לקו מסילת הרכבת . הערבים התקדמו עד בית האריזה והתחולל שם קרב קשה בסמוך נפל גרינשטיין (הונצח ברחוב במקום בו נפל). וקומץ הלוחמים נלחם למרות השרב הקשה. כשהמטרה מניעת התקדמות הערבים לעבר בתי המושבה. עיקר המערכה התחוללה באזור תחנת הרכבת.

באותה עת נשלחה בקשה לעזרה מחיל הפרשים ההודי שחנה ליד ראש העין. כח זה יצא לעזרת הלוחמים ובמקביל מטוס שחג באזור והבחין באלפי ערבים המתקדמים מדרום למושבה מיהודיה כדיי לשדוד הטיל מספר פצצות על ההמון שהתפזר.

באותו היום נמהלה שמחה בעצב .בתום הקרב איבדה המושבה ארבעה מבניה.

אבשלום גיסין, זאב אורלוב, נתן רפופורט וחיים צבי גרינשטיין. אלה הונצחו ברחובות במקום בו נפלו.

יום כ"ז בניסן הפך ליום זכרון ללוחמי פתח תקוה שהונצחו בשתי אנדרטאות האחת במרכז רחוב חיים עוזר והשניה בגן העצמאות "יד לבנים", אנדרטה זו הוקמה במקום נפילתו של אבשלום גיסין ומכאן שם הרחוב גלעד. לימים הועברה האנדרטה לגן.