בְרָכָה לְפֶתַח- תִּקְוָה – נתן אלתרמן

אַנְשֵׁי הַמָּדָּע שֶׁהִרְבּוּ מַחֲשָׁבוֹת

נְעוּרֵינוּ לְחַדֵּשׁ

בְּנִתּוּחִים וְתִקוּנִים

רִאוּ –הִנֵּה הַפֶּלֶא! אֵם הַמוֹשָׁבוֹת

הַיְתָה לָנוּ פִּתְאֹם

לְבַת זְקוּנִים!

הָה, פָּתַח- תִקְוָה, צְעִירַת עָרִים,

תַּחַת כֹּבָד אָשְׁרֵך אַל תִפֹּלִי!

תִּשְֹמַחַנָה וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת הָאִכָרִים:

מַעֵכְשָׁיו הֵן גָּרוֹת

בְמָטְרוֹפּוֹלִין!

עָל פְּנֵי עִיר חֲדָשָׁה

חוֹגֵג הָרָקִיעַ!

מוֹשָׁבוֹת מֵרָחוֹק מַבִּיטוֹת בְקִנְאָה בָּה!

הֶרְצְלִיָה הוֹזָה –

גָּם תוֹרִי יַגִּיעַ!

כְפַר- סַבָא נוֹהֵם:

אָהְיֶה לִכְרַך- סַבָא!

אִם תִּבְרַח מִן הָעִיר אֶל פִּנָּה נִדַּחַת,

עַל הַגֹּרֶן תִּשְׁכָּב, תִתְמוֹגֵג מִנַּחַת,

לִפְנוֹת בֹּקֶר תָּקִיץ וְהִנֵּה – (אֲבוֹי!)

עִירֵיָה,

אוֹטוֹבּוּסִים,

הוֹטֶל- סָבוֹי!…

אַךְ אַתָּה, חֲסִידָם שֶׁל שָֹדוֹת וְשֶׁל גַּן,

אַל תָּבוּז לֶ"עָרִים" בְּחִיוּךְ כֹּה מָרִיר –

הַצַּו

שָׁהִצְמִיחַ בַּסֶלַע דָּגָן

הוּא הַצַּו הַהוֹפֵךְ אֶת הַכְפָר לְעִיר.

מִי יֵדַע עֲתִידוֹת? יֵש חֻקָה עֲצּוּמָה

הַקּוֹבַעַת מָקוֹם גַּם לִכְּרַךְ גָּם לְזַּיִת.

הֲלֹא גַם תֵּל- אָבִיב,

בִּכְבוֹדָה וּבְעַצְמָה,

הָיְתָה לָנוּ רַק –

"אֲחֻזַּת בַּיִת".

שַֹגְשְֹגִי, פְּתַח-תִקְוָה, גִּדְלִי לְתִפְאֶרֶת!

בְּמוּזֵיאוּם גָּדוֹל,

בֵּין סִפְרֵי אַרְכִיוֹן,

תִּשָׁמַר עֲטַרְתַךְ הַיְשָׁנָה- הָעֲטֶרֶת

שֶׁל אֵם- מוֹשָׁבוֹת בְּצִיוֹן.