מהיום הראשון להקמתה נטלה לעצמה פתח תקוה עצמאות בכל הנוגע לניהול ענייניה.
משנת תרל"ח ועד תר"ג ניהלו המייסדים את ענייני המושבה, בשנת תר"ם בחרה האסיפה הכללית של חברת פ"ת שבעה אנשים שעמדו בראש היישוב.
בתקופה זו היו 62 בעלי זכות בחירה, רובם חיו בירושלים וכל חבר היה זכאי להציע מספר מועמדים לפי מספר חלקות השדה שהיו בבעלותו.
בשנת תרמ"ו קיבל הברון את ניהול ענייני המושבה והנהיג בה את השירותים הציבוריים על חשבונו, במסגרת זו דאג לחינוך, בריאות והספקת מים.
בשנת תר"ס נמסרו ענייני הניהול לחברת יק"א ובתרס"א הטילה יק"א על המושבה לבחור ועד להנהלת המושבה. בתקופה זו נחקקה חוקת הבחירות הראשונה בתולדות המושבות בארץ.
בפ"ת פעלו אגודות שונות בתקנות קבעו שכל אגודה תשלח את נציגה לועד ,כדיי שיפעלו ויגנו על זכויות האגודה. האגודות היו: הכורמים, הפרדסנים, בעלי האחוזות. בועד היו שבעת חברי הועד. הבחירות התקיימו אחת לשנה בין ראש השנה לסוכות והכריזו עליהן בתקיעת שופר. בועד הראשון נבחרו בשנת תרס"א – יהושע שטמפפר, יהודה ראב, יוסף קרול, שמואל משה קרצמר, זאב ליפקיס, שמואל גינזבורג, משה גיסין.
התושבים התידנו בכל בעיה בפני ועד המושבה או הרב, פסקי הדין של הרב הוצאו לפועל ע"י הועד.
הרב יישב סיכסוכים בין אדם לחברו ,בין יהודים וערבים. העונשים היו בד"כ קנסות כמו: תרומה לצדקה, נפט לבית הכנסת וכו'.
הועד פיקח על המסחר, אפיית מצות לפסח, כן קבע מחירי נסיעה, מחירי בשר וכו'. הועד דאג לסדרי עבודה והנהיג את צלצולי הפעמון להתחלתה וסיום העבודה. כן הנהיג שטרי כסף, ניהל את ענייני הקרקעות והביא להנהגת ספר האחוזה (רישום קרקעות).
ביוני 1922 הוחלף הועד ובמקומו הוקמה מועצה מקומית שהוכרה כמוסד ממשלתי. הממשלה הבריטית הייתה רשאית להתערב בפעולת ההנהלה והתקציב, ספר האחוזה עבר 5 מועצות.
ב- 1937 הוכרזה פ"ת כרשות עירונית- הכרזתה באה ביוזמת הממשלה. בהתאם לחוק אושרו ע"י הממשלה חברי המועצה המקומית כחברי העירייה החדשה לשנה עליהם הוטל לטפל בעניינים קבועים, הבחירות למעשה נעשו רק כעבור 3 שנים.
בנובמבר 1950 נערכו הבחירות למועצת העיר. הבחירות הביאו למפנה בתולדות הנהלת המושבה. מדינת ישראל בטלה את ההגבלות שהיו נהוגות בימי המנדט, כל תושב – אזרח יכול לבחור ולהיבחר.
סיעות הפועלים היו רוב והן הרכיבו את הנהלת העירייה בראשה עמד פנחס רשיש.
ביולי 1940 נערכו הבחירות החוקיות הראשונות, בבחירות אלה השתתפו כ- 6000 איש שהיו כ- 82% מבעלי זכות הבחירה. על מועצה זו הוטל לארגן שירותי חירום, דאגה לאספקת מצרכים חיוניים, גיוס לצבא ולעזרה למשפחות חולים. עם היכרות פ"ת לעירייה הפריד השלטון בין השטח העירוני.
כיצד נבחרת מועצת העיר ומהם תפקידיה?
במדינת ישראל פועל "חוק פקודת העיריות", החוק קובע כיצד נבחרת העירייה ומהם תפקידיה.
בתוקף החוק על משרד הפנים לקבוע את תחום שיפוט העירייה. שר הפנים קובע כגמה חברים יהיו במועצת העירייה. מספר חברי המועצה נקבע על פי מספר התושבים. הבחירות לעירייה נערכות אחת לארבע שנים.
לפני הבחירות מוקמת ועדת בחירות המורכבת מנציגי כל הסיעות המיוצגות במועצה. כל אזרח מעל לגיל 18 שגר בתחום שיפוט העירייה נרשם בפנקס הבוחרים וראשי להצביע בבחירות.
כל מי שרשום בפנקס הבוחרים וגילו מעל 20 יכול להיות מועמד למועצת העירייה.
לאחר הבחירות בישיבה הראשונה של מועצת העיר נבחר ראש העירייה ובתנאי שקיבל למעלה ממחצית קולות חברי המועצה.
לכל ראש עיר יש סגנים וממלאי מקום.
המועצה ראשית לבחור הנהלה קבועה שתפקידיה לייעץ לראש העיר. כל עירייה מכינה תקציב המאושר ע"י המועצה, תקציב זה זקוק לאישור משר הפנים.
העירייה מנהלת את ענייני העיר, העירייה מורכבת ממנהלים, אגפים ומחלקות שכל אחת מהן אחראית ומטפלת בתחום מוגדר.
שטח העיר מחולק לאזורים שונים כשבכל אחד מתקיים תפקיד מסוים כמו- תעשייה, מסחר, מגורים, תחבורה.
ראשי עיריית פתח תקווה | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|