חנוך ברטוב - סופר

חנוך ברטוב 1926 – 2016
סופר 
חנוך ברטוב נולד בפתח תקוה בשנת תרפ"ו – 1926 כחנוך הלפגוט. למד בבית ספר דתי "נצח ישראל" ובגימנסיה ע"ש אחד העם. לאחר שנתיים של עבודה בליטוש יהלומים ובריתוך התגייס ב- 1943 בהיותו בן 17 ל"רג'ימנט הארץ ישראלי" שבצבא הבריטי. במסגרתו שירת שלוש שנים בחטיבה היהודית הלוחמת, בארץ ישראל באיטליה ובארצות השפלה. באותה תקופה החל חנוך ברטוב לכתוב. סיפורו הראשון ראה-אור ב"הגלגל", כתב עת ספרותי בן התקופה.
ברטוב זכה במספר פרסים על כתיבתו: 
פרס עגנון לספרות לשנת 2006, על ספרו "מתום עד תום". 
פרס ראש הממשלה ליצירה בשנת 2007. 
פרס ישראל, חתן פרס ישראל בתחום ספרות ליוצרים לשנת ה'תש"ע- 2010. 
לברטוב היתה פתח תקוה משאב בלתי נדלה לסיפוריו. לדבריו "אני נמנה עם המאמינים שלא תיתכן כתיבה ספרותית שאין בה גרעין אוטוביוגרפי חזק. … כמה מספרי עוסקים במודע בהשראת המקום כפי שאני חוויתי אותו לטוב ולרע בשמחות ובכאב."
בספרו " של מי אתה ילד" מתוארת פתח תקוה של סוף שנות העשרים עד מלחמת העולם השניה. ברטוב  המתרפק על זיכרונות ילדותו מבקש לשתף בהם את קוראיו, ומעלה קולות, ניחוחות ומראות, מחיי המושבה פתח תקוה, על שלל דמויותיה ומנהגיה הטיפוסיים ובתוכה משתקפת ילדותם של בני דור תש"ח במושבה כמוֹת שהיא.
ספרו "השוק הקטן" – קרוי על שם השוק ברחוב חיים חפץ ובו סיפורים המתרחשים בפתח תקוה.
בספר "רגל אחת בחוץ " משמר ברטוב את האנשים האירועים ונקודות הציון בהן התרחשו הדברים רחובות: הרצל, רוטשילד, פינסקר, שטממפפר, אחד העם: "… היה לי חשוב לומר, זה המקום, זה הזמן, זה האנשים".   
בספר מתוארות שנות המעבר מן הילדות אל הנעורים, ממושבה קטנה אל העולם הגדול שמחוץ לה, על רקע חיי הישוב הסוערים בשנות השלושים ובעת מלחמת העולם השניה .
"רגל אחת בחוץ" מגשר בין שניים מן החשובים שבספריו של חנוך ברטוב: "של מי אתה ילד" ו"פצעי בגרות".
ספרו "לגדול ולכתוב בארץ ישראל", מכיל מבחר קטן מתוך אלפי המסות והרשימות העיתונאיות שחיבר במשך השנים.
"… לכאורה מצויים בידינו מפתחות אחדים לגשת בם אל יצירתו של ברטוב, ודומני שהקל והזָמין מהם הוא המפתח הדורי. "
"…אין זה מקרה שבאחת ממסותיו מן השנים האחרונות ("העולם, הארץ הדור – ואני" הכלולה בספר זה) תיאר את תודעת מקומו בעולם בנוסח שובבי מימי הילדות, המבוסס על מבנה של מעגלים מתרחבים: 'חנוך הֶלְפְגוֹט, רח' חפץ חיים 13, פתח תקווה, ארץ ישראל, אסיה, העולם; אך לאחר מכן חזר על הדברים בסדר הפוך ובמלוא הרצינות: "העולם. הארץ. המקום. הבית. אני. הדור". "
בספרו "אני לא הצבר המיתולוגי".
מתוך: פרסי ישראל-נימוקי השופטים: "… יצירתו ממוקדת בבירור שאלות יסוד של הזהות הישראלית – לא רק שאלת יחסם של הישראלים אל השואה, אלא עצם מהותה של הדיאלקטיקה בין ה"יהודי" ל"ישראלי", ובכלל זה  התהייה על טיבו, על משמעותו ועל ערכו של "מיתוס הצבר". בהקשר זה התבלט ברטוב כבעל עמדה המערערת על התפיסה הרווחת בזמנו באשר לדימויו ה"ילידי"-השטחי של בן הארץ. במסה המכוננת "אני לא הצבר המיתולוגי"  – העומדת במרכזו של ספר שהוא מופת של כתיבה פובליציסטית – סוגיה זו זוכה לבירור עיוני נוקב המגלה טפח מן המורכבות המאפיינת את הטיפול בשאלות אלה בכתיבתו הבלטריסטית (למשל ב"פצעי בגרות"(.
מתוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/MekableyPrasTasha/ChanochBarTov/Nimukim.htm


על ספרו של חנוך ברטוב 'של מי אתה ילד' זיוה שמיר – קישור 

לקסיקון הספרות העברית החדשה – קישור 
אתר  "הארץ" – חנוך ברטוב לא כועס שרק עכשיו, בגיל 84, הוא מקבל את פרס ישראל – קישור 
אמת מארץ-ישראל אור חדש על ספרו של חנוך ברטוב של מי אתה ילד – קישור 
אגודת הסופרים העברים – קישור