נתן יונתן 1923 – 2004
משורר
נתן יונתן היה קשור לפתח תקוה ולהוויתה. את ראשית דרכו בארץ עשה במושבה אליה הגיע עם הוריו בהיותו ילד קטן. יונתן נולד בקייב- אוקרינה ב-1923 ועלה ארצה בגיל שנתיים. המשפחה התגוררה בגבעת השלושה ומשם עברה לפתח תקוה. ב-1935 היו הוריו מראשוני המתיישבים, שהקימו את המושב "בהדרגה" הסמוך לעיר, היום- כפר "מעש".
נתן יונתן למד בבית הספר פיק"א ובתיכון החקלאי בגבעת השלושה. הוא היה חניך ה"שומר הצעיר" ויצא עם חבריו להכשרה בקיבוץ שריד, בו היה חבר שנים ארוכות.
את שירו הראשון חיבר נתן יונתן בגיל 16. הוא סיפר, כי השיר נולד כאשר היה בדרכו מבית הספר התיכון בו למד אל ביתו. השיר "כשספינות הולכות הימה"היה גם שירו הראשון שראה אור בעיתון "על החומה" של השומר הצעיר.
נתן יונתן כתב ספר לבני הנעורים המתאר את זיכרונות הילדות שלו. הספר "בין אביב לענן" ובו סיפורים קצרים, שהם מעין טיול בנופי ילדותו: הסוד הראשון, שקמה ערופה, החרוב והנער, הגבעה היפה שלי, המחזור שלי, אלמליח, איך למדתי לכתוב בדיו, שמותינו, הים לקח אותו, שירתו של דן, סתיו, אביב , ועוד.
כעבור כעשרים שנה כתב יונתן ספר המשך בשם: "ועוד סיפורים בין אביב לענן".
תקופת הילדות והנעורים בפתח תקוה מצאו ביטויים גם בכתיבתו בספר "שבילי עפר אשר אהבנו"בפרק "פתח תקוה עירי" – "זכרונות מושבה" אותו הקדיש להוריו:
תקופת הילדות והנעורים בפתח תקוה מצאו ביטויים גם בכתיבתו בספר "שבילי עפר אשר אהבנו"בפרק "פתח תקוה עירי" – "זכרונות מושבה" אותו הקדיש להוריו:
"מושבה היא מולדת קטנה, שוק, סמטא, בית חמר ורכבת.
איש איש ומושבת חייו – גם יפליג למחוזות אחרים.
צרת עין היתה מושבתי, אך עתים טובת-לב ואוהבת…"
רגישותו הרבה לאנשים במושבה באה לביטוי בכתיבתו על בית הספר, על מוריו ועל השמש שלום.
רגישותו הרבה לאנשים במושבה באה לביטוי בכתיבתו על בית הספר, על מוריו ועל השמש שלום.
"עוד תמונה מדפי האלבום, טושטשה אך יפה למזכרת:
אין מראה הנוגע ללב כחצר משחקים שנדם.
עת שבא חופש רב-כיסופים תתרוקן החצר, אז נותרת
צלליתו הצנומה של אחד הניצב במגרש מיותם,
צלליתו הצנומה של אחד הניצב במגרש מיותם,
זה שלום השמש הותיק, הוא שומר החותם, המסגרת,
המבדיל בין הקודש לחול, בין חדר המורים לכיתה."…
הפרק – "כך נותבים החיים נתיבם" הוקדש להיסטוריה העשירה של המושבה ולדמויות הנערצות על יונתן ובהם אברהם שפירא, אליו הגיע לביקורים עם אביו וגם פרסם ראיון עמו.
דמותו האגדית של השומר "דאוד אבו יוסוף" הונצחה בשירו "אגדת השומר" בספרו "שירי עפר ורוח".
דמותו זו של השומר מופיעה גם ב"ספור הבאר ואגדת השומר", שהיו חלק ממסכת פתח תקוה, שפורסמה ב"קטיף". כמו כן, הנציח את מנהל בית הספר פיק"א אדון חיון ב"שירים בכסות הערב".
זמן קצר לפני מותו כתב את "שיר חג לפתח תקוה" במלאות לעיר 125 שנים.
"זהו שיר על העיר שהזקינו בתיה
אך לבה הוא צעיר וחולם חלומות.
היא יבשה כאן ביצות וחרשה את שדותיה
וזרעה וקצרה אלומות.
היא זוכרת ימים כשהיתה עוד מלבס
צריפי עוני דולפים בתי חומר קודרים
בארות, ושריפות רעמיה, ברקיה
וסופות ליל חורף קרים.
זה הזמן שכואב זה הזמן שאוהב
