"ומצבות זיכרון מונחות בכל כמו משקלות כדי שתולדות הארץ לא יעופו ברוח כמו ניירות" (י. עמיחי , 'ארץ מסוכנת',  מתוך 'כי מאדם אתה ואלאדם תשוב',  תשמ'ה)

 'העתיד טמון בעבר'

בית העלמין הוא השריד המוחשי הכמעט יחידי שנשאר מדורות העבר,  הוא תיעוד היסטורי- חברתי- תרבותי. במצבות הניצבות בבית העלמין יכולים אנו למצוא בסיס לעבר וחיזוק הקשר לשורשים. 
הרישום על המצבות, מבטא עושר לשוני של השפה העברית. הפיסול והעיצוב של המצבה מבטאים את הערכים האמנותיים והאסתטיים של התקופה.  ממילות ההספד שעל המצבות ומהעיצוב הגרפי שלהן, אנו לומדים על הדמויות השונות בתולדות המושבה, העיר והארץ ועל פועלן. 
סיפורי המצבות הם תולדות האוכלוסייה לדורותיה: ארצות מוצא, ייחוס חברתי–כלכלי,  עיסוק ופרנסות, תוחלת החיים. לעתים קרובות הרשום והמפוסל על המצבות מבטא את  הכאב והאבל של המשפחה על הסתלקותו של הנפטר.

ארץ מוצא

 תוחלת חיים 

 ייחוס 

  עיסוק ומקצוע

"מצבות מדברות…" בחלקות הראשונים

על מרבית המצבות בחלקות הראשונים בפתח תקוה, אפשר למצוא עושר תרבותי רב. הציור והפיסול על המצבות משלימים את קריאת כיתובי ההספד ומפארים אותם. התיאורים והסמלים במצבות, חוזרים על עצמם ושאובים מהמסורת היהודית.

המצבות בנויות לפי המודל המקובל ברוב בתי הקברות היהודיים בארץ: יסוד שטוח מאבן או בטון ומעליו מבנה המצבה הבנוי לרוב מלבני בוץ או כורכר,בדרך כלל בגודל אחיד (למעט מספר קברים גדולים כדוגמת קבריהם של בני משפחת שפירא). יש מצבות המטויחות מבחוץ בחומרי טיח או בציפוי בטון.
במשך השנים, במטרה לשקם את המצבות המתפוררות, הוסיפו בני המשפחות תוספות ארכיטקטוניות שונות. יחד עם, זאת בסיסן של מרבית המצבות בחלקה זו בנויים מחומרים ובצורות דומות.

צפוי בטון

אבני כורכר

אבני כורכר

לבני בוץ – בתחתית המצבה 

מצבה משופצת – החלק העליון נשמר מהמצבה המקורית

ישנן מצבות הבנויות כקברה של רחל אמנו, האופיינית לקבורת אשה. מצבה כזאת ניתן לראות בכניסה הראשית לחלקה, בסמוך למדרגות.     

                                                                                       
במרכז החלקה, נמצאת מצבה שמראה רק את מחצית קבר רחל, זו מצבתה של נערה  צעירה, שנפטרה בטרם עת.  

הקבר הראשון שנכרה בבית הקברות הוא קברו של ניסן גמזו.

 קבר זה מצוי ברום הגבעה של חלקת הראשונים. בסמוך לו נמצא קברו של יהושע שטמפפר וקבריהם של הרבנים שחיו בעיר, אשר בולטים באזור זה במצבות חדשות וגבוהות. 

בחלקה  ב', מרבית המצבות זקופות וגבוהות במיוחד וביניהן מצבות רבות מסוגננות.

בחלקת הראשונים מצויים גם קברים רבים של ילדים, ובניהם קבריהם של כאלה שלא נרשם זהויים עקב גילם הצעיר.

 
.  

הקברים בחלקת הילדים מכוסים במשטחי בטון זאת לאחר שנחפרו במסגרת הועדה למציאת ילדי תימן האבודים.

כמו כן, מצויים קברים רבים של אלמונים בהם חלק ממפוני יפו במלחמת העולם הראשונה.

החקוק – הרשום על גבי המצבות

בחלק הישן של חלקת הראשונים, ישנה אחידות בנוסח הכתוב על המצבה. במצבות של קברי הרבנים חקוקים פסוקים מהתנ'ך ומימרות מקובלות. 
בחלקה ב', הסגנון מודרני והכתיבה קצרה ולא תמיד מביאה את ייחודו ופועלו של הנקבר. ברבותמהמצבות נתקצר הנוסח רק בחקיקת השם ושנת הלידה והפטירה,  אך מבחינה היסטוריוגרפית ישהפסד בכך.   

טקסטים

*בראש המצבה מצוינות האותיות פ.נ. ('פה נטמן') או פ.ט ('פה טמון').

*לרוב ניתן למצוא בחלק העליון של לוח המצבה סמל.

*תאריך הפטירה מצויין באותיות עבריות, במרכז המצבה או בחלקה התחתון.   
*גיל הנפטר מצויין באותיות עבריות. 
*שמות כתובים באותיות עבריות ולפעמים מצוינים מספר שמות פרטיים. 
– לעיתים מצויין ליד שם הנפטר שמו של צדיק או השם 'חי' או שם פרטי חדש שנתנו לו בעת מחלה קשה.    

 – מרבית השמות הם תנכיים, אבל מתלווה להם לעיתים קרובות שם ממקור אידיש כגון: דב וואלף. 
– מתחת לשם הפרטי של הנפטר(ת) רשום שם האב באותיות קטנות יותר אבל בולטות. שם האב מקובל היה מאד לזיהוי. רק בסוף המאה ה- 19 השתרש הנוהג לרשום בחלק מהמצבות שם משפחה.
– אצל אשה נשואה רשום בדרך כלל שם בעלה, אחרי שם אביה. לעיתים מופיע גם שם המשפחה של  האישה מלפני נישואיה.
– מקובל השימוש בתואר, בצמוד לשם הפרטי. לרוב התואר קשור לפעילות הדתית או הקהילתית של הנפטר או כזה שמצביע על השתייכותו לשבט הכוהנים.

*גם מקצוע של הנפטר רשום לעיתים על גבי המצבה ( כגון דיין או מיילדת). צמוד למקצוע ניתן למצוא הגדרה למקצועיות: 'סוחר – שעסק ביושר', 'בעל מלאכה –  עסק ביגיע כפיו ביושר'.

* במצבות אחדות רשום  ארץ מוצאו של הנפטר(ת) (כגון: קווקזי).

* במצבות רבות מופיע הייחוס המשפחתי: 'בנו של רב', 'בן-נכדו של הצדיק'.

* לבחורה או לאשה לא נשואה מוצמד ההגדרה 'בתולה' .

* לצעירים נוספת הגדרה ילד, ילדה, 'הילד הנחמד', 'בחור המשכיל', 'הילדה המשכלת', 'אברך'.

בנוסף  לנתונים על הנפטר, ניתן למצוא את תפילה 'אל מלא רחמים' מופיעה על מצבות בשלמותה או חלקים ממנה. והספד – דברי שבח וגעגועים לנפטר.  בהספד משבחים את מעלותיו הטובות של הנפטר, אדיקותו, מידותיו הטובות, למדנותו, צדקנותו. חלק מההספדים כתובים בחרוזים ולעתים האותיות הראשונות של כל  שורה מרכיבות  את שם הנפטר – אקרוסתיכון.

יש בדברי ההספד גם משאלות לגן-עדן  והמלצות לדין זכות בעולם הבא.

קיצורים וראשי תיבות

לקיצורים ולראשי תיבות יש שימוש רב במצבות. 
לפניכם טבלה ובה קיצורים וראשי תיבות אופיניים:

סמלים וגרפיקה     
לפי המסורת ודיני התורה אסור ליצור דמות, לכן, על המצבות נבחין בסמלים שונים:

ידי אדם או כפות ידיים מברכות – סמל להשתייכות לשבט הכוהנים.

יד המחזיקה כד או קערה – סמל השתייכות לשבט לוי. תפקידו של לוי בבית המקדש היה רחיצת ידי הכהן, מנהג שהשתמר עד היום כאשר לוי בבית הכנסת משרת את הכהן לפני מלוי תפקידו בשלשת הרגלים.

יד הנותנת מטבע לתוך קופסת צדקה – סמל לאדם שתרם כספים.
יד אוחזת בנוצה או כסת דיו – סמל לאיש 'סופר' הכותב ספרי תורה.

מגן דוד   – סמל ליהודי ו/או ציוני.

חיות וציפורים – מופעים לרוב על גבי מצבות ובראשם האריה, מלך החיות, המסמל בטחון ושלטון. רואים את האריה מוצב כשומר ותומך בעמודי שערים ובכתרים. הוא משמש לציון שמו הפרטי (אריה, לייב) של הנפטר או תכונה שלו. יש שצבי מופיע על מצבות של נפטרים ששמם: צבי הירש או נפתלי.ציור של דוב נראה על מצבות של נפטרים ששם דוב. צפור, לעיתים, מסמלת שם נפטרת ששמה ציפורה יונה או פייגלע. ציפורים מופיעות על מצבות רבות של נשים. הבולטת היא ציפור הפורשת כנפיים ומאכילה אפרוחים שמופיע על מצבות  אמהות צעירות שהשאירו אחריהן ילדים קטנים. נשר, מלך הציפורים, הוא סמל לביטחון ושלטון, במקביל לאריה מלך החיות.

פמוטים ונרות – הם הסמלים הנפוצים על מצבות נשים.  הדלקת נרות שבת היא אחת משלוש המצוות  של האישה היהודיה. מרבית הפמוטים הם בעלי שלושה קנים אבל יש גם של שניים, חמש ועשר. נרות שבורים הן ביטוי לפטירת האישה טרם זמנה.

צמחים ועצים – דמויות צמחים ועצים על מצבות בבתי עלמין יהודיים, בצד צורות גיאומטריות, מפארים את המצבות. רוב העצים על המצבות הם הנזכרים בתנ'ך והבולטים הם עץ הזית, הגפן והתאנה. עץ על מצבה מסמל את החיים ויצירת עולם מתחדש ונמשך. עץ שבור או ענף שבור הוא סימן למותו של איש צעיר.

 קברה של לאה גיסין, בפתח החלקה. המצבה מעוצבת בצורת קבר רחל ועליה סמל של פמוטים האופיניים לקברי נשים. לאה בקשה להקבר בפתח החלקה כדי שתהיה מהראשונים שיזכו בתחיית המתים עם בואו של המשיח. 

 
קברו של אליהו מירקין. בראש המצבה מגן דוד והאותיות פ"נ.