מילון מקומי

אתרים ומבנים 

ביר שוע  
כינוי שניתן על ידי הערבים לבאר הראשונה של המושבה, על שמו של יהושע שטמפפר.

 

'הבירג'ה' – 'הבורסה' 
שוק העבודה בימי העלייה השנייה, שהוקם ברחבת פינסקר. 

 

ה'פוסטה
צריף הדואר במושבה, מרכז החיים והרכילות. במקום זה נתלו מודעות הוועד ולידו היתה התחנה הראשונה ממנה יצאו הדליז'נסים.

ואדי אבו ליג'י
 
נחל שילה. 
 
"ככר המייסדים"
גן וככר במרכז העיר בצומת הרחובות חובבי ציון – פינסקר- שטמפפר- חיים עוזר. 
מקום זה כונה ה'גבעה' והיה המקום בו התיישבו מייסדי המושבה לראשונה. במקום פעל פעמון המושבה. 
 
רחבת פינסקר 
רחבה הצמודה לככר המייסדים. כבר מימיה הראשונים של המושבה, שימשה מרכז לכל החיים הציבוריים והחברתיים. בככר הוקמה ה'פוסטה' – 
הדואר, אליו הובלו מדי ערב שקי הדואר שהובאו מיפו. כאן שכנה תחנת הדליז'אנסים, שיצאו ממנה מדי בוקר ליפו. בקצה הרחבה פעלה הבירג'ה –בורסה.
 
הציפור הכחולה – רחוב רוטשילד
בית קפה אלגנטי שמשך אליו את כל המי ומי של אותם הימים. המקום שימש לפגישות עסקיות ובילוי של אנשי החברה הגבוהה של פתח תקווה,בני איכרים ופרדסנים,וכן אורחים מהחוץ כמו : נגני התזמורת הפילהרמונית, זמרים, פסנתרנים ושחקנים. 
במקום נערכו נשפים של ארגוני צדקה ,טקסים שונים ואף חתונות .האנגלים אהבו מאוד את המקום והיו קצינים בריטים שהיו טסים מרמת דוד למחנה סירקין ובאים לבלות ערב בקפה. גם תל אביבים רבים הפכו קפה זה למקום המועדף עליהם.בקיץ פעל במקום ראינוע .ובשנות החמישים הוקם בו קולנוע "גן-אור" במקום הוקרנו סרטים ידועים.
במשך השנים עבר המקום בעלים שונים עד שנהרס ובמקום הוקם מתחם השופרסל , באותו מתחם הוקם בית אמני פתח תקוה הנושא את השם "הציפור הכחולה". 
 
קפה קורסו— רחוב פינסקר 3 
קפה קורסו פעל במקום נבנה בית יואל משה סלומון ,הבית נבנה מלבני טיט וקש בשנת 1878, ונעזב עם נטישת המושבה. בשנת 1886 עם חידוש ההתיישבות במושבה נבנה הבית מחדש בידי בניו של סלומון. לימים עבר הבית לידי משפחת פרידמן ושימש כבית קפה "קורסו" – מקום בילוי לתושבים. במשך השנים שינה הבית דייריו פעמים רבות. הבית נהרס בשנת 1995 ובמקומו נבנה מבנה חדש.
 

דמויות 

אבו קישק 
שבט בדואי. שיח' אבו קישק בא ממצרים והביא אתו שתי משפחות עבדים שמהם קם השבט אבו קישק. שטח השבט הקיף כ- 150.000 דונם באזור הירקון. שני שליש מהשטח נרכש ע'י יהודים. השבט היה מהמובילים בהתקפה על פתח תקוה במאורעות תרפ'א. ב-1922חתם ברית שלום עם המושבה. לאחר מלחמת השחרור חלק מהשבט חי בכפר קסם וחלק בלוד. 
 
'די ציוניסטע בויארע'- הפרדסן הציוני 
הפרדסן הציוני- יעקב קרול. 
יעקב נולד ב- 1881 והגיע לפתח תקוה ב- 1906. ניהל את פרדס המשפחה בו העסיק פועלים יהודים בלבד ולכן כונה 'די ציוניסטע בויארע'. 
יעקב היה פעיל בארגונים שונים ולחם לשמירה על עקרון עבודה עברית.
 
 
העי'ש 
כינוי לרבי עקיבא יוסף שלזינגר (1838-1922), מרוכשי הקרקעות בפתח תקוה. 
יליד הונגריה שעלה לארץ-ישראל בשנת 1870 ופעל 
בירושלים למען הציבור. היה קנאי לדת, פייטן, הוגה דעות ומחולמי רעיון מדינת היהודים (עוד לפני הרצל). כתב את תכניתו למדינת היהודים. 
חיבר ספרים רבים ביניהם 'ברית עולם', 'צוואת משה', 'שמרו 
משפט' ועוד. 
 
"זקן השומרים" 
כינויו של אברהם שפירא, מראשוני השומרים העבריים בארץ. 
אברהם שפירא נולד בתשרי תרל'א- 28.9.1870. 
  
הערבים כינוהו בשם 'שייח אברהים מיכה'. שפירא התמנה כראש השומרים במושבה. במשך שנים ארוכות שימש כמלווה אישי של הברון רוטשילד ושומרו האישי של חיים ויצמן. עמד בראש ההגנה על פתח תקוה במאורעות תרפ'א. אברהם שפירא נפטר בהיותו בן 95 שנה בשנת תשכ'ו – 1965. 
 
 
 

התיישבות

אחוזת לחמן 
נוסדה ע'י הרב פרומקין בתרמ'ד. עם בנייתה חודש יישובה של פתח תקוה. בתחומה הוקם ה'יקב'. האחוזה נקראה על שם בעל הקרקע אמיל לחמן. 
 
'בהדרגה' 
ישוב מתקופת 'התיישבות האלף'. 
נוסד כמושב –1935 ע'י 50 משפחות מפועלי פתח תקוה .תביעתם להתיישבות והתארגנותם היו בהדרגה ולכן קראו לישוב ב'הדרגה'. אדמותיו נרכשו ע'י קק'ל מהכפר יהודיה. 
ב- 1949 חברו ה'יובל' ו'בהדרגה', וביחד הפכו למושב כפר מע'ש. 
 
'ביאליסטוקאים' 
קבוצה מעולי ביאליסטוק שרכשו אדמות בפתח תקוה מקופלמן. הקבוצה עלתה בתרמ'ב- 1882-1883 וחיה ב'יהוד'. חבריה היו ממשקמי פתח תקוה. 
 
'גת רימון' 
יישוב שראשיתו ב-1924. קבוצת עולים מרוסיה שעלו בשנים 1920- 1926 כשחלקם עוד מהעלייה השנייה, כולם מפועלי פרדס בפתח תקוה, הקימו קופה משותפת אותה מסרו לקק'ל לשם רכישת קרקע להתיישבותם. בתחילה קראו למושבם ה'תחיה'. ב-1931 ניתן למושב השם 'גת רימון' על ידי ועדת השמות של קק'ל . גלי העלייה הביאו לבניית שיכון דירות לעולים ע'י עירית פתח תקוה בתחומי המושב. במשך השנים התרחבה העיר והשיכון העירוני 'גת רימון' היה לחלק מהעיר. 
 
'הבנות' 
ישובים שהוקמו ע'י פועלי ומתיישבי פתח תקוה. 
הבת הראשונה כפר סבא – נוסדה ע'י איכרי פתח תקוה בשנת 1905. 
 השנייה עין גנים – מושב פועלים ראשון בא'י שנוסד ע' פועלי העלייה השנייה בסמוך לפתח תקוה בשנת 1908.
ובהמשך: 

  מחנה יהודה – מושב תימנים ראשון בארץ לפועלים התימנים שעבדו בפתח תקוה בשנת 1913. 
  גבעת השלושה – קיבוץ שהוקם בגבול המושבה בשנת 1925. 
  גת רימון – מושב שנוסד למען פועלי המושבה בשנת 1926. 
  כפר גנים – מושבה שנתנה פתרון התיישבותי לבעלי נכסים. נוסדה ב-1928. 
  כפר אברהם– מושב נוסד ב-1932. 
  'בהדרגה' – מושב שנוסד ב-1935. 
  ה'יובל'- מושב נוסד ב-1938. 

 

החלוקה 
תרומות של יהודים בגולה למען אלו שגרו ושמרו על ארץ ישראל. 
פתח תקוה נוסדה כדי להפסיק את החיים מכספי התרומות של החלוקה. 
 
ה'יובל' 
מושב שנוסד ב-1938 וקיבל את שמו לציון יובל שנים להקמת פתח תקוה. 
ב- 1949 חברו ה'יובל' ו'בהדרגה', וביחד הפכו למושב כפר מע'ש.
 
 
הירקונים 
קבוצת מתיישבי המושבה שבחרה להתיישב על גדות הירקון. 
הירקונים התיישבו בשנת תרל'ט על גדות הירקון ועסקו בחקלאות ודייג. רבים מהם חלו בקדחת. 
בחורף תר'ם הוצף כל אזור מושבם, השדות הוצפו והבתים נהרסו. התושבים נאלצו לפנות את המושבה וחזרו לירושלים. 
 
הישוב הישן 
כינוי שניתן ליהודים שחיו בארץ ישראל לפני העלייה הראשונה. 
אנשי הישוב הישן התרכזו ב 
 4 ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון. רובם עסקו בלימוד תורה והתבססו על כספי ה'חלוקה'. 
מייסדי פתח תקוה היו בחלקם מאנשי היישוב הישן. 
 
התיישבות האלף 
תכנית של המחלקה להתיישבות בארץ ישראל, להקמת יישובים על יד המושבות הגדולות.  
 
חברת 'עבודת האדמה וגאולת הארץ' 
החברה נוסדה בשנת תרל'ו –1875 בירושלים ע'י בני ירושלים ועולים מהונגריה. מטרות החברה הוגדרו ב'קול קורא' לגאול את הארץ משממונה ע'י עבודת אדמה.יוזמי החברה התכוונו לרכוש אדמות באזור יריחו ,אך עסקה זו נכשלה. החברה רכשה את אדמות מלאבס ופורקה אחרי זמן קצר. 
 
יהוד 
יהוד היא עיר בנחלת דן המזוהה עם יהודיה הערבית. 
בתרמ'ב – 1882 נוסדה המושבה 'יהוד' ע'י מתיישבי פתח תקוה. 
המושבה שימשה למגורים, בעוד האדמות החקלאיות נשארו בתחומי פתח תקוה. 
בתרמ'ד החלו תושביה לעבור לפתח תקוה ובתחומה נשארו יואל משה סלומון, הרב גימפל, יעבץ ואחרים מתוך מטרה להפכה ל 'קריית ספר'. 
בתרנ'ד נעזבה 'יהוד' ע'י אחרון המתיישבים. 
אחרי מלחמת השחרור, הכפר יושב מחדש ע'י עולים. 
 
'יהודה וירושלים' 
כתב עת של משה יואל סלומון שהופיע בשנת 1877 בירושלים. מעל דפיו קרא להרחבת הישוב החקלאי בארץ ישראל.
 
 יק'א 
חברה להתיישבות יהודית, נוסדה ב-1891 ע'י הברון הירש. 
החברה החזיקה את כל מפעלי הברון במושבה. 
 
כפר אברהם 
מושב חקלאי שנוסד בתרצ'ב- 1932 ע'י חברי הפועל המזרחי. האדמות נרכשו ע'י קק'ל ב-1908 ועליהן הוקמו מוסדות חינוכיים. 
ב-1913 נרכשו אדמות באזור ע'י הרב ד'ר אדולף סלוונדי מגרמניה, במטרה להקים משק חקלאי ללימודים למען יתומים. תכנית זו לא יצאה לפועל. האדמות חולקו למתיישבי המושב שהוקם ולעולים מגרמניה. 
בשנת תרפ'א – 1921 הונח במקום היסוד להסתדרות הפועל המזרחי. כאן פעלו קבוצות: 'שמואל', 'ריינס', 'יהודה הלוי', 'חתם יוסף' ו'רודגס' שהוציאו מתיישבים להתיישבות חקלאית בקיבוצים. עם גידולה של פתח תקוה צורף הכפר לשטחה המונציפלי של העיר. 
 
'כפר גנים' 
יישוב שהוקם כמושבה חקלאית ביוזמת ה'התאחדות הלאומית העממית' בשנת תרפ'ב-1922,באזור פרדסים ומכאן שמה.המושבה הוקמה כדי לאפשר לפועלים אמצעי מחיה והיאחזות בקרקע. 
אדמות כפר גנים נרכשו ע'י 'חברת כפר גנים' והישוב חייב בתקנותיו עבודה עצמית או עברית. ב-1951 הפכה למועצה מקומית וב- 1962 סופחה לפתח תקוה. 
 
מחנה יהודה 
המושב 'מחנה יהודה' נוסד ע'י הקרן קיימת וחובבי ציון בשנת 1913 למען המתיישבים התימנים שהגיעו לפתח תקוה. ב-1937 הפך המושב לשכונה עירונית בפתח תקוה.  
 
מלאבס 
כינויה של פתח תקוה.על שם הכפר הערבי מלאבס.  
 
נזלה 
אדמות בדרום מערבה של פתח תקוה .על אדמות נזלה הוקם בשנת 1925 קיבוץ גבעת השלושה.
 
 
'ספר האחוזה' 
ספר רישום הקרקעות במושבה שנערך ב-1905.בספר נרשמו בדייקנות כל הפרטים הטכניים והפיסיים של הנחלה ושורטטה מפה של הנחלה וגבולותיה. הספר שימש עד 1922, לאחר מכן נרשמו הקרקעות במשרדי הממשל הבריטי. 
 
ספר הברית והזכרון 
ספר התקנות של פתח תקוה.
 
 
פג'ה 
שיבוש ערבי של השם פגאי (ביוונית=המעיינות), כפר ערבי במזרח העיר. על מקומו הוקמה השכונה נווה כיבוש לימים קרית אלון.
 
 
פיק'א 
THE PALESTINE JEWISH COLONIZATION ASSOCIATION
  ( פלשתיין קולונזישן אסוסיאישיין) – החברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל. 
החברה נוסדה ע'י הברון רוטשילד בשנת 1923, לשם ניהול מושבותיו. 
החברה נתנה את חסותה ל- 28 מאיכרי המושבה ופתחה את כל המוסדות הציבוריים במושבה. 
 
קושן 
תעודת בעלות על הקרקע.

ראס אל עין 
שמה הערבי של ראש העין.

 

 

חינוך

בית חינוך לילדי העובדים 
נוסד בתרצ'ה 1935 ע'י הורים חברי ההסתדרות ברחוב שפירא. לימים הפך לבית ספר 'הס'.
 
 'הגמנסיה' 
גמנסיה ע'ש אחד העם. נוסדה בשנת 1926 ע'י שלום שטרייט וברוך גורדון. הגמנסיה הוקמה לראשונה ברחוב סלומון.
 
 מלמד 
מורה בתלמוד תורה. 

תלמוד תורה 
חדר לימוד תורה של ילדי המושבה.  
 
 

חקלאות 

אחוה ועבודה 
אגודה שהוקמה ע'י תושביה הביאליסטוקאים של יהוד בתרמ'ג מתוך מטרה ללמוד עבודה חקלאית. המדריך היה יהודה ראב.
 
'בחר' 
עבודת ידיים בפרדס להשמדת יבלית.
 
 
בחריה 
חברה חקלאית. נוסדה ע'י שמעון רוקח, אפלבוים ופסקל. שטחי החקלאות של החברה היו 650 דונם, שהושקו בהשקאה מרכזית מהירקון. 
 
בייארה 
פרדס בערבית.
 
בייקה 
מבנה מבוץ ואבנים או כורכר ששימש בפרדסים לאריזה ואחסון וכן למגורי פועלים בעת עבודתם.
 
מוריה 
חברה חקלאית. מייסדיה שלום כהן, ליפקיס ופסקל. 
 
'פרדס' 
קואופרטיב שנוסד בפתח תקוה בשנת   תר'ס – 1900. 
אגודת 'פרדס' נתנה את הדחיפה להחדרת ענף הפרדסנות כאחד מענפי היצוא החשובים של ארץ ישראל.
 
 
רוויה 
אגודה להספקת מים לצרכי חקלאות לתושבי מחנה יהודה בשנת תרצ'ג. האגודה פעלה עד שנות ה-60.
 
 
שבת אחים 
אגודה חקלאית ראשונה בארץ. הוקמה בפתח תקוה ע'י אליהו גודל, חיים שמעוני עקב מקמינץ ומנחם וולפה. המלה 'אחים 'מורכבת מהאות הראשונה בכל שם. לאגודה היה תקנון בשם 'ספר הברית' שחובר ע'י הרב פינס. 
ה'אחים' באו בראשית שנת 1880 לנחלתם שעל גדות הירקון, עבדו וסבלו עם ה'ירקונים'. 
עם עזיבת ה'ירקונים' נאלצו גם הם לנטוש את נחלתם.
 
 

מוסדות וארגונים

'אחוה' 
קבוצת פועלים קבלנית ראשונה בא'י שנוסדה בתרע'ד- 1913 בפתח תקוה. 
הקבוצה הוקמה לביצוע עבודות בפרדסים ובכרמים בקבלנות, כדי להקל על מצוקת הפועל היהודי בעבודה במושבה. 
 
איחוד – רגב 
איחוד היתה חברה להובלת נוסעים בפתח תקוה. החברה מוזגה עם חברת רגב שפעלה ברמת גן ובני ברק, לקואופרטיב 'איחוד-רגב'. לימים חברה זו הפכה לקואופרטיב דן.
 
 
'בנות התקוה' 
גמילות חסד של נשים. נוסדה בשנת תרפ'ב 1922 במטרה לתמוך בהלוואות לנצרכים ללא ריבית.
 
'הכנסת אורחים' 
מוסד צדקה שהוקם בסמוך ל'יקב' לטובת אירוח של מבקרים במושבה שלא יכלו, מחוסר באמצעים, להשתמש במלונות.
 
 'המצפה' 
לשכת העבודה לפועלים שנפתחה בחודש טבת תרע'ג – 1913. 
הלשכה נועדה לבטל את מקומו של 'שוק העבודה' – 'הבירג'ה'.  
 
'הצבי' 
שרות אוטומובילים שהוקם בפתח תקוה בשנת 1924 והיה מסגרת ארגונית ראשונה בארץ להסעת נוסעים.
 
 'הקלוב'- בית הפועלים 
'הקלוב'- כינוי לבית הפועלים – בחנוכה 1912 – תרע'ב נחנך בפתח תקוה 'קלוב הפועלים' שהיה הראשון בארץ, הקלוב מילא תפקיד חשוב בחיי הפועלים במושבה. בשנת 1949 נהרס המבנה ונבנה בניין בן שלוש קומות. בבניין זה שוכנים כל מוסדות ההסתדרות המקומיים
 
'זכרון מרדכי' 
גמילות חסד בפתח תקוה.
 קופת גמילות חסד בפתח תקוה.ע"ש הרב מרדכי גימפל יפה (1820– 1892), נפטר ביום   כ"ה בחשוון תרנ"ב ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקוה. 
 
'לינת צדק' 
חברה להגשת עזרה רפואית: רופא, תרופות ותמיכה כספית לחולים עניים, לינה ועזרה לחולים. נוסדה בסוף המאה ה-19 ופעלה עד תרצ'ב 1932. הפסיקה פעילותה עם הקמת 'עזרה סוציאלית'.
 
 'צעירים' 'זקנים' 
שני מחנות שפעלו במושבה. ה'זקנים' רצו לשמור על צביון דתי ו'הצעירים' שאפו להעלות את תרבות החיים במושבה בנושאי :דת , בריאות,תרבות ושיתוף בסדרי שלטון מתקדמים.
 

מסחר ותעשייה

'האורז' 
ארגון האורזים היהודים במושבה. נוסד בעין גנים בשנת 1919 במטרה למקצע את האורזים ולהבטיח להם שכר נאות.
 
 'היקב' 
היקב הוקם לראשונה באחוזת לחמן ע'י הרב פרומקין וייצר יין נטול אלכוהול לנזירים ביפו. עם העברת ניהול האחוזה, ב-1894, הורחב על ידי לבריכט ורוקח והפך ליקב גדול ברחוב נחלת צבי. ב-1912 נרכש היקב ע'י שמעון פרידמן ובניו והפך ל'יקב פרידמן' שנודע ביינותיו המצוינים. יקב זה אוחד עם 'תנובה' ובהמשך פעל באזור התעשייה כיקב 'חברת סטוק' עד לסגירתו.
 
 'כורמי התקוה' 
יקב שנוסד בשנת תרס'ג ביוזמת כורמים מפתח תקוה שלא נימנו על נתמכי הברון.
 

שונות

ג'והר 
חרב ארוכה.
 
דליז'נס 
עגלה להולכת נוסעים רתומה למספר סוסים. 
 
הבריגדה 
חטיבת לוחמים יהודיים שהצטרפה לצבא הבריטי.
 
טבלה 
תבנית פח לאפיית לחם. 
 
כז' בניסן 
יום המנציח את מאורעות תרפ'א. 
בכ'ז ניסן תרפ'א 05.05.1921 תקפו אלפי פורעים ערבים את פתח תקוה. בתום יום הקרב איבדה פתח תקוה ארבעה מבניה: אבשלום גיסין, זאב אורלוב, חיים צבי גרינשטיין, נתן רפופורט.
 
'מלאבס' 
1.כינויה של פתח תקוה. על שם הכפר הערבי מלאבס. 
2. 'מקומון בפתח תקוה נוסד ב- 1990. המו'ל – רשת שוקן. עורכת ראשית – דורית קרן צבי. 
בעיתון מדורים קבועים של: חדשות, ספורט, צרכנות, רכילות מקומית, תרבות ואמנות. 
3.להקת פיקוד מלאבס-להקה שהוקמה באגף חברה נוער וצעירים של עיריית פתח תקוה ופעלה בשנים   1991-1985. הלהקה הופיעה בארץ בתכניות שונות וזכתה להצלחה רבה.
 
פחה 
מושל תורכי.
 
רבבה 
כלי נגינה בדוואי בן מיתר אחד.