מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, המנהיג הראשון שחתם על הסכם שלום עם מדינה ערבית.

קורות חייו של מנחם בגין שזורות בתולדות עמנו בדורות אחרונים, חלק מהם בעירנו פתח תקוה.

בגין הגיע לישראל ב-1942 כשהוא חייל בצבא אנדרס הפולני, בסתיו אותה שנה מונה למפקדו החדש של אירגון האצ"ל. 

ארגון האצ"ל בפתח תקוה

בראשון בפברואר 1944 פרסם האצ"ל קריאה "אל העם העברי בציון" , לצאת למרד צבאי בשלטון הבריטי.

היסטוריון האצ"ל יהושע אופיר מציין כי בשורה הראשונה של המורדים עמדו חברים מסניף האצ"ל בפתח תקוה ושהכרזת המרד יכלה להתממש בעזרת הנשק שנאסף בפתח תקוה. 

דירת המסתור 
בגין התגורר בירושלים ועבר בינואר 1944 לתל אביב .עם ההכרזה על המרד נגד הבריטים חששו שיעצר ע"י הבריטים ולכן החליטו להעביר את מקום מגוריו לפתח תקוה.

מספר ימים התארחו בגין, אשתו ובנו בבית הוריו של ראש המטה בן עמי שהתגוררו בפתח תקוה ומשם עברו לשכונת מחנה יהודה. כשהבינו שבני המשפחה אינם נראים כתושבי השכונה, בגין ומשפחתו עברו לבית בשכונת חסידוף, תחת השם הבדוי "ישראל הלפרין", שם שהו  9 חודשים. לאנשי השכונה נאמר שראש המשפחה, המתפרנס מסיועו של ארגון הפליטים, הוא עורך דין הלומד את החוק הארצישראלי ולכן שוהה רוב הזמן בבית עד לבחינה. 
קישורים: 
"מאתרים אתרים" – בית המסתור
דירות המסתור של מנחם בגין, אתר "דעת" 

"פרויקט שיקום שכונות" 
כראש האופוזיציה, במשך 29 שנים, הינחתה את מנחם בגין תחושת האחריות הממלכתית הוא היה יריב מר אך הוגן לממשלה. בגין היה  המנהיג שהבין, כי חוסנה של המדינה תלוי גם במרקם החברתי שלה ובתחושת הלכידות הפנימית. כבר בהיותו מפקד האצ"ל, טרם הקמת המדינה, חשף את החזון החברתי שלו, שינק מחזון הנביאים וממקורות ישראל: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון. בל יהיה בביתנו איש רעב ללחם, חסר קורת גג, חשוך בגד ונטול השכלה ראשונית – וזכרת כי גר היית בארץ מצרים". במשנתו החברתית והמדינית ובנאומיו השונים בולטת זיקתו החזקה של מנחם בגין למסורת ישראל ולמקורות היהדות.

 

מיד עם היבחרו לראש הממשלה, יזם בגין, פרויקט לאומי-חברתי חדש של מדינת ישראל בשיתוף עם יהדות התפוצות "פרויקט שיקום והתחדשות השכונות". מטרתו היתה התמודדות מקיפה ורב-ממדית עם תופעת  הפער החברתי וטיפול במוקדי מצוקה חברתית בערים ובאזורי פיתוח. בגין ייחס חשיבות לטיפול בשסע העדתי, לצמצום פערים חברתיים ולחיזוק תחושת השייכות של כל שכבות העם. באוקטובר 1977 החליטה הממשלה על מאמץ לפתרון מצוקת הדיור בישראל תוך חמש שנים, והנחתה את משרד השיכון להכין תוכנית מפורטת לביצוע. 

עם הצטרפות יגאל ידין לממשלה ב-24 באוקטובר 1977, הועמד ידין בראשות הפרויקט שנה לאחר קבלת ההחלטה על ביצוע הפרויקט, תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה… מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול… הפרויקט הזה של שיקום השכונות… הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

 

מתוך: פרויקט שיקום שכונות, ויקיפדיה 
בפתח תקווה זכו מספר שכונות להיכלל בפרויקט:

1977 – שיקום שכונת עמישב במסגרת "שיקום שכונות", שכונת יוספטל, שכונת דדו, אחדות ושעריה. 
קישורים: 
כרונולוגיה מקומית – ציר הזמן של פתח-תקוה, 
שכונות בעיר פתח-תקוה, אתר מרכז פסג"ה פתח תקוה 

מתוך המאמר "מסע הבחירות המכונן של העיתונאי חיים יבין", מעריב nrg  
"קיץ 1981 עוד חודש תסתיים מערכת הבחירות הסוערת והאלימה ביותר בתולדות מדינת ישראל. חיים יבין, עומד בכיכר העירייה בפתח תקוה, ומתעד עם צוותו במצלמה את נאומו של מנהיג הליכוד מנחם בגין. 
מבושם מתקיפת הכור הגרעיני בעיראק על ידי חיל האוויר הישראלי, הודיע בגין בשפתו הפשוטה והציורית לרבבות שגדשו את הכיכר: "הכור האטומי העיראקי שעמד להכין פצצות אטומיות איננו עוד. לא קיים".

 

ביקורי בגין בעיר פתח תקוה 

מנחם בגין בביקור בבית יד לבנים ליד קיר זיכרון בחדר הנצחה, עם חניכי תנועת בית"ר בעיר, צלם: בן נעם ניסן, באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה  

 
אברהם שפירא, משה נחשון, מנחם בגין, ברוך אורן סיור בבית יד לבנים, צלם: בן נעם ניסן, באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקוה