מרכז פסג"ה פתח תקווה – ראשוניות וראשונים

ראשוניות וראשונים - "חותם שלא תם"

דף הבית
"פתח תקוה עירי" – מאגר מידע בנושא העיר פתח תקוה ע"ש עליזה וורם
תולדות פתח תקוה – ממושבה לעיר
ראשוניות וראשונים – "חותם שלא תם"

התחומים בהם מוטבעת ראשוניותה של פתח תקווה

פרקים מורחבים ניתן למצוא בדפי מידע "חותם שלא תם".

1. "אם המושבות" – מושבה ראשונה בארץ ישראל.
2. "מצאנו מים" – חפירת הבאר הראשונה.

3. "התלם הראשון" – חריש ראשון בארץ ישראל.

4. "ביכורים" – חידוש מסורת הבאת הביכורים לירושלים.
5. "אם השמירה העברית".

6. "שבת אחים" – קואופרטיב ראשון.

7. "בחירות" – ניצני שלטון.

8. "ראשון התעשיינים" – טכסטיל ב'יהוד'.

9. "פרדס" – אגודה שיתופית ראשונה ליצוא הדרים.

10. "ספר האחוזה" – רישום הקרקעות הראשון בארץ ישראל.

11."אם הבולאות" – 'בול פתח תקוה' – בול עברי ראשון.
12. "פתח תקווה ערש חנועת העבודה בארץ ישראל'.

א. "עין גנים" – מושב פועלים ראשון.

ב. "קלוב הפועלים" – מועדון הפועלים הראשון בארץ.

ג. "המצפה" – לשכת תעסוקה ראשונה בארץ.

ד. "אגודת הפועלים" הראשונה בארץ.

ה. "ארגון פועלי המוטורים" – ארגון פועלי המשאבות.

ו. "קופת חולים" – ייסוד הקופה הראשונה בארץ.

ז. "אחווה" – קבוצה קבלנית ראשונה.

13. "בית הבטון" – בית המשאבות הראשון בארץ.

14. "מרכז בריאות" – מרכז בריאות ארצי.

1. "אם המושבות" – מושבה ראשונה בארץ ישראל

…'החידוש המהפכני והיוצר החשוב ביותר שנעשה בארץ מאז כיבושה על ידי הערבים במאה השביעית, – נתונה על ראשם של בוני פתח תקווה, 'אם המושבות', בשנת 1878, לפני שבעים-וחמש שנה.

עם הקמת פתח תקווה מתחילה תקופה חדשה בתולדותינו בארץ, הראויה להיקרא בשם תקופת-העצמאות: ביסוד פתח תקווה הוקם הגרעין הראשון של ישוב עצמאי במולדת וסומנה הדרך הנאמנה והממשית לחידוש קוממיותינו הממלכתית. זכות יתרה נודעת למפעל מהפכני גדול זה של פתח תקווה, שבין יוזמיו, מייסדיו ובוניו נמצאו ילידי ירושלים. … ויחד עם יוצאי גלות הונגריה הקים הכפר העברי הראשון, – וקראו לו בשם פתח תקווה.

מייסדי פתח תקוה הגו והגשימו הראשונים רעיון ההתיישבות החקלאית. הם גם הגו רעיון העבודה העברית והעבודה העצמית. …

פגעי הטבע, איבת השכנים הערבים, שחיתות המשטר התורכי והתנגדותם של חשוכי הישוב הישן ואזהרת המומחים לא הרתיעו את המייסדים שרכשו את אדמת אמלבס וקראו לעמק העכור- פתח תקווה.

…בפתח תקווה הראשונה והגדולה במושבות התנהלה המערכה המרה של ראשוני העלייה השניה בשנת 1904 …כאן הגיע הפועל העברי לכיבושיו הגדולים ביותר בארץ.'

מתוך: דוד בן גוריון לספר פתח תקוה – 'אם המושבות פתח תקוה', תרל'ח-תשי'ג, קרסל גצל

ראשוני פתח תקוה: מתוך איור של נחום גוטמן ב'ספר היובל' – תרפ'ט

2. "מצאנו מים" – חפירת הבאר הראשונה

חפירת באר המושבה הייתה מהפעילויות הראשונות של מייסדי המושבה.
לדעת גרשון גרא, בספרו ' כל ההתחלות ', בפתח תקוה נחפרה הבאר הראשונה שחפרו יהודים מאז ימי המקרא.

יהודה ראב, בזיכרונותיו, מספר על ההתלבטויות וקשיי החפירה. הערבים כינו את הבאר 'ביר –שוע' וייעצו שהמים הראשונים יינתנו לנשים כסגולה לפריון.

סלומון מתאר ביומנו : 'הבשורה, מצאנו מים, הייתה לתושבים כמים חיים לנפש צמאה, עתה ראינו כי צלחה דרכנו , כי נמצא המקום הזה מוכשר למושב אדם ובהמה. יום זה נרשם בספר לזיכרון, לאמור, ביום א' כסלו שנת תרל'ט מצאנו מים…'

בול 'הבאר' יצא לרגל 70 שנה לפתח תקוה, יום הופעה ט'ו באב תש'ט, 10.08.1949, מעצב א ווליש

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 'מצאנו מים' הבאר הראשונה

>> קישור ל'מאתרים אתרים' – כיכר המייסדים

3. "התלם הראשון" – חריש ראשון בארץ ישראל
בחנוכה תרל'ט-1878 נעץ יהודה ראב את המחרשה באדמת פתח תקוה ופתח פרק חדש בהיסטוריה של ארץ ישראל.

ביום הרביעי של חנוכה תרל'ט 1878 ירד הגשם הראשון. למרות שהיה בכמות קטנה, החליטו המייסדים לצאת לחריש. יהודה, הצעיר בחבורה ומי שהיה בעל ניסיון בעבודת האדמה, קיבל את המשימה להיות הראשון שינעץ את המחרשה וימתח את התלם הראשון. לאחר פתיחת כמה תלמים החלו הכיבודים: הראשון היה דוד גוטמן ואחריו יהושע שטמפפר, שהתרגש מאד מעצם המעמד ואמר בעיניים דומעות….'אשרינו שזכינו לכך, היותנו מהלכים אחרי התלם הראשון שחורשת מחרשה יהודית באדמת הנביאים, לאחר שנעדרנו מארץ אבותינו משך שנות הגלות הארוכה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.

החריש הראשון, גפני ראובן בכיכר המייסדים

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 'התלם הראשון' – חריש ראשון בארץ ישראל

>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – יהודה ראב

4."ביכורים" – חידוש מסורת הבאת הביכורים לירושלים

קציר והבאת ביכורים היו מהמצוות הראשונות התלויות בארץ שקיימו מייסדי המושבה. בשנת תרל'ט העלו ביכורים ראשונים מתבואת השדה לירושלים.

השיירה עלתה מפתח תקוה לירושלים בשלושים גמלים מלאים וגדושים בשקים הנושאים את הכתובת 'פתח תקוה'.
זרח ברנט מתאר בזכרונותיו את סיפור הביכורים: '…הכנסנו את הגמלים לשכונת מאה שערים, שהייתה בנויה אז רק מצד הדרך והכילה כעשרים בתים, הברכנו את הגמלים על הבור הגדול, שזה עתה נגמר בניינו, שלחנו להכריז בירושלים ולקרוא לכל הכהנים והלווים, כי יבואו לקחת חלקם קודש מתבואות אדמתנו אשר ברכנו ה' בה. בשובנו אחרי כאלפיים שנות החורבן לעבוד את האדמה הקדושה ולשמרה, שלושת ימים שמחנו אז בשירים ובקול רינה והלל לד' אשר הפליא חסדו לנו לשימנו לתקוה בארץ הנבחרה.'

ברינה יקצורו: מתוך איור של נחום גוטמן ב'ספר היובל' – תרפ'ט

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 'ביכורים' – חידוש מסורת הבאת הביכורים לירושלים

5."אם השמירה העברית"

פתח תקוה זכתה לתואר 'אם השמירה העברית בארץ ישראל'.

עם מייסדי המושבה נימנה גרעין של יהודים אמיצים, שעסקו בשמירת המושבה ושדותיה והיו למופת בעוז רוחם. שומריה ואיכריה הראשונים היו: יהושע שטמפפר, יהודה ראב, יעקב זרמתי, דאוד אבו יוסף, מיכל לייב כץ, סנדר חדד, מנדל קופלמן, אברהם שפירא ואחרים.
כבר בספר התקנות של חברת פ'ת קבעו המייסדים: 'יקבעו משמרות של שומרים בלילה, שנים שנים יעמדו על המשמר ויסובבו בחוצות מקום הישוב בכלי נשק בידם'.

בחורף שנת תרמ'ו – 1886 חזרו מתיישבי המושבה לעבד את אדמותיהם. בשנה זו היתה ההתנפלות הראשונה על פתח תקוה. ההתנפלות הותירה זעם ותדהמה בישוב בארץ ובגולה. הרב פרומקין מתאר: 'כולם במוטות עבות וארוכות עם מסמרות נטועות בראשיהן' .

במשך השנים הוכיחו שומרי המושבה לערבים כי היהודי איננו 'וולד אל –מות' ועל פגיעה ביהודים ורכושם לא יעברו לסדר היום. דורות של שומרים ומעשי גבורה מצויים בין הקברים בחלקת הראשונים בבית הקברות ל פתח תקוה.

>> קישור שמירה והגנה
>> קישור אברהם שפירא
>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – אברהם שפירא

6. "שבת אחים" – אגודה חקלאית שיתופית (קואופרטיב) ראשון

כאן בפתח תקוה, כשני עשורים לפני יסוד דגניה, קרם הרעיון של חיים שיתופיים של קבוצת אנשים בעלי עניין משותף בעיבוד אדמה והוקמה האגודה 'שבת אחים'.

האגודה נקראה על שמם של מייסדיה (כשהמלה אחים מורכבת מהאות הראשונה בשמו של כל אחד מחברי הקבוצה): אליהו גודל, חיים שמעוני, יעקב צמח ווינשטיין, ומנחם וואלפערט, שלא היו אחים במובן של ילדים לאותם הורים.

הרב פינס חיבר לאגודה תקנון בשם 'ספר הברית'.

בראשית שנת 1880 באו ה'אחים' לנחלתם שעל גדות הירקון, עבדו וסבלו עם ה'ירקונים' מתנאים קשים ומקדחת. עם עזיבת ה'ירקונים' נאלצו גם הם לנטוש את נחלתם.

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 'שבת אחים'

7. "בחירות" – ניצני שלטון

כבר בראשית ההתיישבות הכירו המייסדים בחשיבות של שלטון מקומי וידעו להכין ספרי תקנונים מיוחדים שיקבעו את אופייה של המושבה.

מהיום הראשון לקיומה של פתח תקוה פעלו מייסדיה לעצמאות בכל הנוגע לניהול ענייני המושבה.

משנת תרל'ח ועד תר'ם ניהלו המייסדים בעצמם את עניני המושבה.

בשנת תר'מ –1880 נקבעו לראשונה תקנות הבחירות ע'י חברת 'פתח תקוה', בירושלים. הבחירות היו 'נעלמות' ונועדו לבחור ב'פרנסים' שינהיגו את החיים במושבה. האסיפה הכללית הראשונה התאספה 'בשביעי לחנוכה'.

בחירות אלה הן הראשונות שנערכות בארץ ישראל שעניינן ניהול חיי ישוב.

מסמך הבחירות הראשונות – רשימת המועמדים

>> קישור ל'חותם שלא תם' – בחירות

8. "ראשון התעשיינים" – טכסטיל ב'יהוד'

אלחנן גרינברג בולקין (בולקינד), מהקבוצה הביאליסטוקאית, חלוץ תעשיית הטקסטיל בארץ.

ב– תרמ'ג -1883, ייבא מכונות טוויה מביאליסטוק, רכש צמר מערביי הארץ ובעזרת 20 נערים מבית יתומים בירושלים, החל באריגת עבאיות וטליתות.
הברון רוטשילד בקש להפוך את תוצרתו של בולקין ללבוש של אכרי המושבות.

אלחנן בולקין

>> קישור ל'חותם שלא תם' – ראשון התעשיינים

9. "פרדס" – אגודה שיתופית ראשונה ליצוא הדרים

אחת מיצירותיה המוצלחות של פתח תקווה היא האגודה הקואפרטיבית 'פרדס' שנוסדה בשנת תר'ס – 1900.

אגודת 'פרדס' נתנה את הדחיפה להחדרת ענף הפרדסנות כאחד מענפי היצוא החשובים של ארץ ישראל.

את הקמת החברה והצלחתה יש לזקוף לזכותם של יהושע שטמפפר ושמעון רוקח שטיפחו והביאו להכרה בחשיבותו של ענף זה בארץ ובחו'ל.

סמל האגודה מתוך ספר היובל של 'אגודת פרדס'

10. "ספר האחוזה" – רישום הקרקעות הראשון בארץ ישראל

'ספר האחוזה', מיצירות הפאר של העיר, נעשה כולו ע'י המודד חיים משה סלור.

ב- 1905 הציע יהושע שטמפפר להכין ספר רישום פנימי של קרקעות הישוב. בספר נרשמו בדייקנות כל הפרטים הטכניים והפיסיים של הנחלה. כמו כן, שורטטה מפה של הנחלה וגבולותיה. כל מתיישב קיבל לידיו פנקס עם שרטוט נחלתו ועם כל הפרטים הקשורים בה.הספר הוכר כמסמך חוקי על פיו התנהל כל הרישום באדמות המושבה.

'ספר האחוזה' הוא הראשון מסוגו שנעשה בארץ ישראל ושימש דוגמא ליישובים אחרים.

>> קישור ל'חותם שלא תם' – ספר האחוזה

>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – משה חיים סלור

11. "בול פתח תקוה" – בול עברי ראשון

פתח תקוה זכתה בתואר 'אם הבולאות העברית' בעקבות הפקתו של בול עברי ראשון בארץ ישראל. הנפקת הבול ב-1908, באה לתת אפשרות לשירותי דואר חלופיים לשירותי הדואר העותמנים.

לצורך זה הוזמן בול צבעוני הכולל את השם פתח תקוה ובמרכזו עץ תפוזים ומחרשה. בצידיו התחתונים מחירו 14 פארה.

הבול הראשון

מעטפה הנושאת את הבול הראשון וחותמת 'פתח תקוה'

>> קישור ל'חותם שלא תם' – בולאים ובולאות

12."פתח תקוה ערש תנועת העבודה בארץ ישראל'

א. 'עין גנים' – מושב פועלים ראשון.
מושב עין גנים נוסד בשנת תרס'ח 1908 כמושב פועלים ראשון בארץ ישראל. חנוכת 'עין גנים' היתה בחול המועד סוכות תרס'ט. למושב היה תקנון שחייב את המתיישבים לעבודה עברית ולשפה העברית.

בעין גנים חיו תקופה מסוימת :א.ד. גורדון – המורה הרוחני של תנועת העבודה, ברל כצנלסון, חיים ברנר, דוד שמעוני ורבים אחרים. כאן התארח שי עגנון שתיאר את 'עין גנים 'ב'תמול שלשום'.

בחג השבועות תרע'א-1911 נערכה ב'עין גנים' הועידה החקלאית הראשונה של פועלי יהודה. כאן התכנסה בתר'פ 1920האסיפה המייסדת של הארגון להקמת מושב הפועלים.

עם הפיכתה של פתח תקוה לעיר בשנת 1937, הוחלט על סיפוח המושב לעיר.

>> קישור ל'מאתרים אתרים' – צריף פסלוב

>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – יוסף חיים ברנר

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 100 שנים ליסוד עין גנים

ב. 'קלוב הפועלים' – מועדון הפועלים הראשון בארץ.

בחנוכה 1912, תרע'ב נחנך 'קלוב הפועלים' הראשון בארץ ישראל. הקלוב מילא תפקיד חשוב בחיי הפועלים במושבה ונבנה במימון קק"ל, עד אז פעל 'הקלוב' בבית טומושבסקי (ביתו של זרח ברנט).

הקלוב הוקם במקום בו עומד היום בית ההסתדרות (מועצת הפועלים) וכלל: אולם מרווח לכינוסים, ספריה, מטבח ושמונה חדרי מגורים.

ג. 'המצפה' – לשכת תעסוקה ראשונה בארץ.

לשכת העבודה 'המצפה' נפתחה בחודש טבת תרע'ג – 1913 והיתה הראשונה מסוגה במושבות.

הלשכה נועדה לבטל את מקומו של 'שוק העבודה' – 'הבירג'ה'.

מטרת הלשכה היה לסדר לפועל היהודי עבודה.

>> קישור ל'חותם שלא תם' – 'המצפה'

ד. 'אגודת הפועלים' הראשונה בארץ.

בחג השבועות תרע'א התכנסו נציגי פועלי יהודה בצריף בעין גנים והניחו את היסוד 'לאגודת הפועלים'. היה זה ארגון ארצי ראשון של עובדים. הארגון הוקם ללא ידע על דרכי ארגון מקיפים, אך ידע על הכוח והאפשרויות הטמונים בארגון פועלים גדול.

ה. 'ארגון פועלי המוטורים' – ארגון פועלי המשאבות.

במוצאי חג השבועות – 1912 נערך בפתח תקווה כינוס ראשון של 'פועלי המוטורים המכוננים'.

בכינוס זה הונח היסוד לאיגוד מקצועי ראשון בחסות הסתדרות פועלי יהודה.
תפקיד הארגון היה לשפר את תנאי עבודתם ומקצועיותם של הפועלים המכניים בפרדסים.

ו. 'קופת חולים' – ייסוד הקופה הראשונה בארץ.

ביוני 1911 נפצע הפועל ברוך פריבר בפרדסו של יעקב קרול, בעקבות פציעה זו הועלה הרעיון לייסד קופת חולים למען הפועלים.

בוועידה השניה של הפועלים החקלאים שהתקיימה בחנוכה תרע'ב- 1911, בפתח תקווה, הוחלט על הקמת הקופה שתימצא כולה בידי ההסתדרות הכללית של פועלי ארץ ישראל.

>> קישור ל'חותם שלא תם' – ייסוד קופת חולים
>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – ברוך פריבר

ז. 'אחווה' – קבוצה קבלנית ראשונה.

'אחווה' – קבוצת פועלים קבלנית ראשונה בא'י, נוסדה בתרע'ד-1913.

מצבם הרע של הפועלים במושבה, הוביל את ראשי הקבוצה: יעקב פרוז'נסקי-אחווה, נטע הרפז, דוד בדר והאחים גולובוב לצורך בהקמת קבוצה קבלנית לביצוע עבודות בפרדסים ובכרמים בקבלנות. בדרך זו חשבו להקל על קבלת העבודה.

חברי 'אחווה' הצליחו בפעולותיהם וקיבלו לעיבוד פרדסים וכרמים. שכר העבודה היה גבוהה.

הקבוצה דאגה לצרכי הפועלים והקימה: מטבח, מכבסה, הלבשה והנעלה משותפת.

חברי הקבוצה התנדבו לגדודים העבריים, חלקם הקימו את חבורת 'מעבר'.

13. 'בית הבטון' – בית המשאבות הראשון בארץ

בית הבטון הינו אתר ייחודי בארץ בהיותו מבנה ראשון שנבנה מבטון. הבניין בן שתי הקומות, ניצב על גדות הירקון, סמוך לכפר הבפטיסטים ושימש כבית משאבות של חברת ההשקאה 'פלשתינה' כמפעל שאיבה, שסיפק מים להשקאת פרדסים באמצעים מודרניים.
בשנת 1912 הוחל בהקמת בית המשאבה. הבניה מבטון הייתה ביוזמתו של דניאל ליכטנשטין.

חנוכת בית המשאבות הגדול – 1912.

בית הבטון

>> קישור ל'חותם שלא תם' – בית הבטון

>> קישור ל'להכיר ולהוקיר' – דניאל ליכטנשטיין "אבו סמנטה"

14. 'מרכז בריאות' – מרכז בריאות ארצי

בפתח תקוה פועלים כיום ששה בתי חולים ועשרות מרפאות ומכונים.
בפתח תקוה נוסדה בשנת תרע'ב –1911, קופת חולים שבאה לפתור את מצוקת הבריאות של פועלי המושבה.

בית חולים בלינסון

בשנת 1935 הונחה אבן הפינה לבית החולים הראשון ובאוקטובר 1936 נחנך בית החולים הראשון בפתח תקוה.

מספר שבועות לאחר הפתיחה נפטר במפתיע משה בלינסון שהיה יו'ר ההסתדרות הרפואית ובית החולים נקרא על שמו.

בית החולים שירת את כל מושבות השרון. במשך השנים הורחב והפך לאחד הגדולים והחשובים בקופת חולים.

לאחר רצח רבין הוסב שמו ל'מרכז רבין' והוא כולל את :בית חולים שניידר ובית חולים 'השרון'- מרכז גולדה.

בית חולים השרון – מרכז גולדה

בית החולים נוסד ב-1942 כמיזם משותף לקופת חולים ועירית פתח תקוה. הוא נקרא בתחילה בלינסון ב' ופעל כמחלקה כירורגית. שבע שנים לאחר פתיחתו הוענקה לבית החולים עצמאות וניתן לו השם ה'שרון'. לימים נקרא 'מרכז גולדה' ועתה הוא חלק מקמפוס 'רבין'.

מרכז שניידר – לרפואת ילדים בישראל

מרכז שניידר הוא מרכז רפואי י יחיד מסוגו בישראל ובמזרח התיכון. בית החולים מספק את כל שירותי הרפואה המודרנית המורכבים ביותר ומסמל עידן חדש ברפואת הילדים בישראל .

בית החולים נפתח ב-1992 ליד בית חולים בלינסון והוא נועד לילדים מכל הארץ.

בית רבקה – ע'ש רבקה נוביק

ב-1957 הוקם בית החולים 'בית רבקה' כמרכז למחלות זקנה. בית חולים זה הוקם על מקומו של מוסד סיעודי לקשישים ובית החולים ליולדות שהוקם בשנות ה-40. –
דרך ארוכה עבר בית החולים 'בית רבקה' עד שהגיע למעמדו כמרכז רפואי גריאטרי מהמובילים בארץ.

מרכז לבריאות הנפש – גהה

בית חולים "גהה" נוסד ב– 1934, שמו 'גהה' 'בריאות' ניתן לו ע"י דוד רמז שהיה שר בממשלת ישראל. בית החולים פעל עד שנת 1972 בסמוך לצומת ולכביש הנקראים על שמו – "גהה". בהמשך עבר למשכנו הנוכחי ליד בית החולים בילינסון.

מבית החולים קטן התפתח למרכז לבריאות הנפש המוביל בישראל.

רמת מרפא

בית חולים פרטי הפועל בעיר משנת 1997.
לאחר איחוד 'רמת מרפא' ו'אסותא' לחברה 'אסותא – מרכזים רפואיים' עבר בית חולים 'רמת מרפא' למשכנו החדש בפתח תקוה. בבית החולים מתבצעים ניתוחים ע'י רופאים מומחים. בית החולים מעניק טיפול רפואי ואשפוז ברמה גבוהה.
ב2003 הופך בית החולים 'רמת מרפא' לבית חולים 'אסותא' פתח תקוה.

ראשוניות וראשונים - "חותם שלא תם"

התחומים בהם מוטבעת ראשוניותה של פתח תקווה