רפלקציה פירושה "פניה לאחור" או שיקוף. התבוננות רטרוספקטיבית וחשיבה מכוונת על פעולה, התרחשות או אירוע שקרה, במטרה ללמוד מכך גם לעתיד.

התבוננות שמולידה מחשבה, רעיון, דעה או הערה שהם תוצאה של תהליך מחשבתי להשגת מטרה.

מבחינה אטימולוגית מדובר בתהליך מטה קוגניטיבי או במילים אחרות, בחשיבה על חשיבה.

רפלקציה היא היכולת לקשר בין החוויות השונות של האדם ולבחון אותן, כדי לקדם סכמות מנטליות מורכבות הקשורות זו בזו. זוהי פעילות אנושית חשובה, בה האדם מהרהר מחדש על ניסיונו, מעריך אותו, ולומד ממנו.

ג'ון דיואי (DEWEY) היה מראשוני החוקרים שעסקו בפרקטיקה הרפלקטיבית. הוא טען שחשיבה רפלקטיבית קשורה ראשית למצב של ספק, היסוס, בלבול, או קושי מנטלי, בו נוצרת חשיבה. דבר זה מוביל לחיפוש, ערעור וחקירה על מנת למצוא את הפתרון לבלבול ולספק.

מה קורה ברפלקציה?

ברפלקציה לפרט יש אינטראקציה עם מחשבותיו ופעולותיו באופן של הקשבה, ביקורת ומחקר.

המטרה: לשנות את המחשבות, את הפעולות ואת עצמו.

רפלקציה היא תהליך דו כיווני המביט לאחור ומתייחס להתנסויות קודמות, אך יוצר זיקה לעתיד בהקשרים שונים המובילים למציאת פתרונות או הסקת מסקנות.

סוגים שונים של רפלקציות

1.רפלקציה טכנית – בה נבחנת יעילות האמצעים להשגת מטרות.

2. רפלקציה פרקטית – בה המטרות עומדות לבחינה.

3. רפלקציה ביקורתית – בה מופעלים היבטים מוסריים-חברתיים בתהליכי שיפוט והערכה, בזיקה לפעילויות שנעשו להשגת אותן מטרות.

הרפלקציה כוללת חמישה מרכיבים חיוניים

רפלקציה היא סוג מסוים של חשיבה, השונה מתהליכי חשיבה אחרים.

היא כוללת חמישה מרכיבים חיוניים, המאפשרים את תהליך החשיבה הרפלקטיבי:

1. מחשבות ומעשים

2. תהליכי חיזרור מחקריים, ביקורתיים ועמוקים

3. מסגרת עקרונות

4. ראייה של שינוי

5. הפרט

(מתוך: רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך/ דר' עמליה רן)

הרפלקציה היא תהליך בו הפרט מעורב באינטראקציות עמוקות, ביקורתיות, נסיוניות ותהליכי חיזרור עם מחשבותיו ומעשיו, עם מערכת העקרונות המנחים, במטרה לשנותם ולהתייחס לשינוי עצמו.