המורה יפתח חשיבה ביקורתית בעזרת הפעלת תהליכי שיפוט ובקרה עצמיים על פעילותו החינוכית או ההוראתית. התוצאה של הסתכלות ביקורתית תהפוך את ההוראה לפעולה קוגנטיבית שקולה, תמנע  אימפולסיביות, חזרה שגרתית או ביצוע פעולה בעלת אופי טכני בלבד.

רפלקציה תאפשר להפעיל שיקול דעת ובקרה על התנסות תוך חשיבה על הקשר בין המטרות שהמורה הציב לעצמו ופעילויותיו.

"הוראה רפלקטיבית", מונח שהפך להיות מרכזי בחקר החינוך בעשורים האחרונים, טומן בחובו שני סוגי פרקטיקות רפלקטיביות בהוראה (שון Schön)

1. רפלקציה תוך כדי פעולה – תגובה ספונטנית של מורה לפעילות ובעיות המתעוררות בשל דינמיות האינטראקציה ומהותה (רפלקציה זו מתרחשת תמיד ברמת היחיד).

2. רפלקציה על הפעולה – תהליך חשיבה ביקורתית על מעשים שכבר התבצעו ועל אירועים אינטראקטיביים שהתרחשו במהלך השיעור.

ישנה התייחסות למידת מימוש המטרות שהוצבו בראשית פעילות ההוראה, וכן לאופי האינטראקציות שהיו (רפלקציה זו מתרחשת כתהליך של חשיבה עצמית או בתיווכו של אחר).

תפקיד הקבוצה בתהליך הרפלקטיבי

לקבוצה יש תפקיד בתהליך הרפלקטיבי. כאשר רפלקציה נעשית בקבוצה חשוב לשמור על אווירה טובה, כבוד הדדי, פתיחות מחשבתית, קבלת השונות, הקשבה, חוסר שיפוטיות ואינטראקציה חיובית. יש חשיבות לפתח לשון רפלקטיבית, מושגים, סמלים, עקרונות ויחסי גומלין וכן "אותות רפלקציה" אישיים שמסמלים את הרהורי הרפלקציה.