"האחר הוא אני" בעיר פתח תקוה

מתוך מסמך המבוא התיאורטי לתכנית "האחר הוא אני": 

"החברה הישראלית מאופיינת בגיוון רב, והיא מורכבת מקבוצות ומקהילות שביניהן קשרים ויחסי יוצרת קווי חלוקה דומיננטיים, הסובבים סביב מוצא לאומי ועדתי, ובאים לביטוי במרקם החברתי, התרבותי הפוליטי." (קופ, 2000)

בבואנו לבחון את פניה של החברה הישראלית נמצא ריבוי קבוצות וקהילות: מגוון דתות, מגוון תרבויות, מגוון זהויות, מגוון בני עליות, אנשים בעלי מוגבלויות, קהילות מרכז ופריפריה, בעלי נטיות מיניות ועוד. כדי להבין ולברר את מהותו של המהלך הערכי חינוכי 'האחר הוא אני', יש להניח תשתית תיאורטית, הבוחנת את שורשיהם של הקונפליקטים ואת מאפייניהם של חלקי החברה הישראלית, תוך סקירת התפתחותן של הקבוצות וזיקתן לאחרות, כמו גם את ההשלכות על החברה הישראלית במאה העשרים ואחת. 

כבר מראשית דרכה ידעה פתח תקוה להכיר בשונה ובצרכיו המיוחדים וראתה ערך עליון בהשתלבותם בחברה, בעצמאות מרבית תוך מיצוי יכולותיהם. נביא לפניכם מספר פעולות שנעשו בפתח תקוה מראשיתה, לרווחת ולקידום השונה.
מראשית דרכה היתה פתח תקוה לשם דבר בזכות לבם החם של תושביה. כבר ראשוני מייסדיה התקינו תקנות, לא כמענה לבעיות שהזמן גרמן, אלא כדי להקדים רפואה למכה. התקנות תוקנו במגמה לא רק לקבוע סדרי שלטון עצמי, אלא גם לנטרל מראש מתוך הקהילה הכפרית את כל הגורמים העשויים לשבש את חיי הקהילה ולקבוע סדר מאוזן ותקין שייצור חברה שלא תעמוד בפני סכנה של התפוררות והתפרקות.
"ראינו בימי ניסיוננו המעטים, כי חסרו לחברתנו תקנות קבועות וסדרים נכונים אשר על פיהם תתנהג, והיה הדבר הזה לנו לפוקה ולמכשול כי איש-איש פנה לדרכיו ויפרוץ הריב ותרבינה המחלוקות עד כי נתקעקע הישוב הקטן אשר יסדנו ותעזב הארץ. על-כן שמנו אל לבנו היום לסדר תקנות נאותות כיד הנסיון הטובה עלינו, וקבלנו על נפשינו ללכת בם לבלי לקבל שום חבר לחברתינו עד אם יקיים גם הוא על נפשו ועל זרעו ככל הדברים האלה הכתובים בספר הברית".
בסעיפים שעניינם "הנהגת העדה בכלל", כלומר אורח-החיים במושבה, ויש בהם שאיפה להשליט הרמוניה חברתית ולהקפיד על שוויוניות "'וכן קבלנו עלינו, על נשינו ובנותינו, שלא יתקשטו בזהב ובבגדים יקרים בימות החול, כי אם לכבוד שבת ויום טוב לשמחת חתן וכלה. וגם אז כבודה בת מלך פנימה. וכל זמן שאין הישוב גדול, לא נניח את נשינו ובנותינו ללכת בשדות ואפילו למתנות עניים, וכן להנהר'". 
(מתוך "תקנות המושבות הראשונות: מתקנות הקהל' לניסיון באוטופיה מעשית-יעקב שביט)   
בפתח תקוה הוקמו כבר מראשיתה מוסדות עזרה. כאן בעת מותו של הרב מרדכי גימפל הגו התושבים את הקמת מפעל האשראי הראשון זכרון מרדכי להנצחת הרב, מפעל שפועל מאז ועד היום ועזר לאלפי אנשים במושבה.
* כאן טבע זאב ברנדה "מטבע" מפח שנועד לשמש לצרכי צדקה.  
* בפתח תקוה פעל רבות ארגון  לינת צדק שהקיף את כל תושבי המושבה. הארגון הגיש עזרה רפואית לחולים בפיקוח הרופא וסייע בהשאלת מכשירים רפואיים ארגון זה פעל על 1932 עת הוקמה העזרה הסוציאלית בראשותה של רבקה נוביק ולקחה את נושא הטיפול בחולים.
* גם נשות פתח תקוה לקחו על עצמן את נושא העזרה והיו נשים שאספו מצרכי מזון ובגדים והעבירו אותם בסתר לנזקקים ונצרכים.
* נשות פתח תקוה הקימו את מוסד בנות התקוה שהיה מוסד אשראי נוסף במושבה וסייע לנצרכים לבנות את מעמדם הכלכלי.
* כאן פעל בית  הכנסת אורחים שנתן אירוח של מספר ימים למבקרים במושבה שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם.
* בשנות העשרים קמה "הסתדרות נשים עבריות"- ויצו ובחצר של אחת המתנדבות חילקו ביגוד והנעלה. כמו כן, הקימו מעון יום לילדי עולים, טיפת חלב ומטבח לילדים ותינוקות ירודי משקל.
* אנשי פתח תקוה פתחו בתיהם למגורשי תל אביב בראשית המאה שעברה והקימו אירגון סיוע .
פתח תקוה במערך החינוך שלה הקימה את בתי ספר לחינוך מיוחד ששימש את ילדי המושבה ויישובי הסביבה.
* בפתח תקוה הקימו אנשים וארגונים מוסדות לסעד ושיקום של אינוולדים (נכים), קשישים וחולים.
* בית המתנדבים בפתח תקוה, הוא הראשון מסוגו בארץ. הבית פועל לקידום הפעילות התנדבותית ולטיפוח ערכי ההתנדבות בפתח תקווה ומרכז את כל הקשור בפעילות זו. הצלחתו מתאפשרת בזכות כך שהוא משכן ארגונים רבים הקשורים בפעילות ההתנדבותית בעיר. בעיר פועלים כ-70 "ארגוני התנדבות"בכל התחומים. האגף לשירותים חברתיים הוא הגוף המקצועי המנהל בפועל, מסייע ומלווה את הפעילות בבית, וזאת באמצעות היחידה להתנדבות.