את ראשית דרכו בארץ ישראל עשה דוד בן גוריון (גרין) בפתח תקוה.
אחרי שירד מהאניה מהר מיד לפתח תקוה. חבריו הפצירו בו להישאר ימים אחדים ביפו, אבל לא יכול היה להתגבר על תשוקתו העזה לראות פני מושבה עברית. אותו הלילה, לילו הראשון במולדת, נחקק בלבו. "שכינת הילדות והחלומות חגגה את חג נצחונה. הריהו בכפר העברי בארץ ישראל, ששמו פתח תקוה."
לאביו כתב גלויה ב 7 בספטמבר 1906 (חדשות בן עזר, גיליון מס' 673)
אחרי שירד מהאניה מהר מיד לפתח תקוה. חבריו הפצירו בו להישאר ימים אחדים ביפו, אבל לא יכול היה להתגבר על תשוקתו העזה לראות פני מושבה עברית. אותו הלילה, לילו הראשון במולדת, נחקק בלבו. "שכינת הילדות והחלומות חגגה את חג נצחונה. הריהו בכפר העברי בארץ ישראל, ששמו פתח תקוה."
לאביו כתב גלויה ב 7 בספטמבר 1906 (חדשות בן עזר, גיליון מס' 673)
יקירי!
הידד! היום בשעה התשיעית עליתי על חוף יפו!
היום ברביעית אנחנו הולכים לפתח תקווה. משם אכתוב מכתב מפורט.
בדרך לא חליתי אף פעם!
אני בריא, אמיץ ומלא אמונה!
בברכה מציון, דוד
הידד! היום בשעה התשיעית עליתי על חוף יפו!
היום ברביעית אנחנו הולכים לפתח תקווה. משם אכתוב מכתב מפורט.
בדרך לא חליתי אף פעם!
אני בריא, אמיץ ומלא אמונה!
בברכה מציון, דוד
על יומו הראשון סיפר כי עבד בפרדס גלמן בשכר 8 גרושים והזכיר את הקדחת שהיתה תוקפת אותו אחת לשבועיים:"מתהלך אני על אדמת המולדת, על ראשי שמי הארץ וצבא כוכביהם-ושמים וכוכבים כאלה לא ראיתי עד היום. למספר ימים ועוברת. תחילה שלחה בו קור עז, שהיה מרעיד את גופו ומזעזהו, אחרי כעבור חצי שעה, המירה את הקור בחום לוהט שהיה נמשך שלש ארבע שעות."
לפתח תקוה קרא "מולדתי הראשונה" וסיפר: "…יותר משעבדתי קדחתי ורעבתי ושלושתם העבודה, הקדחת והרעב היו חדשים לי ומלאי ענין."
את השנה הראשונה לעלייתו לארץ עשה כפועל חקלאי בפתח תקוה. לאחר תקופה קצרה החל לעבוד בכפר סבא אחת מבנותיה של פתח תקוה באגרת ששלח לאביו מפתח תקוה סיפר:
את השנה הראשונה לעלייתו לארץ עשה כפועל חקלאי בפתח תקוה. לאחר תקופה קצרה החל לעבוד בכפר סבא אחת מבנותיה של פתח תקוה באגרת ששלח לאביו מפתח תקוה סיפר:
פתח תקוה, כ"ח אייר תרס"ז
יקירי!
מאחרי הפסח אני עובד פה. האוויר צַח ובריא כאן בפתח תקוה, כי כפר סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים. מושבה זו נקנתה לפני שנים אחדות על ידי איכרי פתח תקווה מערביי כפר סבא. כמעט כולה נטוּעה שקדים. יש בה גם קצת גפנים. לעת עתה אין עוד פה בתים, ראשית מפני שרוב הבעלים גרים בפתח תקווה, מהלך שתי שעות מפה, שנית מפני שהפֶּחָה (השליט הטורקי של האזור) אינו נותן לנָתִין של ממשלה זרה רישיון לבנות בתים, אלא בקושי גדול, כלומר על ידי שוחד.
בשנה האחרונה קנו פועלים צעירים בפתח תקווה שטחים בכפר סבא ובקרוב יתיישבו פה. עכשיו גרה פה רק משפחה אחת של צעירים – שלושה אחים ושתי אחיות, שהיו פועלים במושבות […] יש תקווה כי בקרוב תהיה פה מושבה גמורה […] אלמלא הרוח הקריר, הנושב בימות החמה כל היום, כמעט שאי אפשר היה לעבוד. אך יש אשר ינשוב רוח מזרחי לוהט, 'חמסין', ואז החום נורא. החול בוער כמו באש, האוויר לוהט והרוח מְלַחֵךְ כלשונות אש […] יחד עם ימות החמה באה הקדחת. השרב חוֹרֵךְ את שכבת האדמה העליונה – ובמקומות הנמוכים הרטובים יותר מדי בוקעים אֵדים רעים המביאים קדחת […]לפני 25 שנה היו החלוצים הראשונים מִתְמוֹגְגִים (נמסים) מצימאון ומתעטפים בקדחת נוראה ומים לא היה לשתות וצל לא היה להָשִיב נפשם (להירגע, להתעודד). מסביב היה הכול שומם, ריק, פרא. האדמה הייתה ערומה, קרחת, בלי דשא, בלי אילנות, בלי צמחים. האוויר בער, קדח – והם עבדו, נפלו וקמו. והיום באים אנחנו הנה ומוצאים לפנינו גנים, פרדסים, כרמים, צל נעים, מים קרים, אוויר רענן, גנֵי עדן – האם אנחנו נתלונן? ניאנח? ניבהל? תעבורנה עוד כ- 25 שנה, והייתה ארצנו אחת הארצות היותר פורחות, היותר יפות, היותר מאושרות, ועַם עתיק-חדש יפרח בארץ עתיקה-חדשה, ואז נספר כיצד קדחנו, ועבדנו, רעבנו וחלמנו… "
מתוך: מכתבו של דוד בן גוריון, מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
יקירי!
מאחרי הפסח אני עובד פה. האוויר צַח ובריא כאן בפתח תקוה, כי כפר סבא נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים. מושבה זו נקנתה לפני שנים אחדות על ידי איכרי פתח תקווה מערביי כפר סבא. כמעט כולה נטוּעה שקדים. יש בה גם קצת גפנים. לעת עתה אין עוד פה בתים, ראשית מפני שרוב הבעלים גרים בפתח תקווה, מהלך שתי שעות מפה, שנית מפני שהפֶּחָה (השליט הטורקי של האזור) אינו נותן לנָתִין של ממשלה זרה רישיון לבנות בתים, אלא בקושי גדול, כלומר על ידי שוחד.
בשנה האחרונה קנו פועלים צעירים בפתח תקווה שטחים בכפר סבא ובקרוב יתיישבו פה. עכשיו גרה פה רק משפחה אחת של צעירים – שלושה אחים ושתי אחיות, שהיו פועלים במושבות […] יש תקווה כי בקרוב תהיה פה מושבה גמורה […] אלמלא הרוח הקריר, הנושב בימות החמה כל היום, כמעט שאי אפשר היה לעבוד. אך יש אשר ינשוב רוח מזרחי לוהט, 'חמסין', ואז החום נורא. החול בוער כמו באש, האוויר לוהט והרוח מְלַחֵךְ כלשונות אש […] יחד עם ימות החמה באה הקדחת. השרב חוֹרֵךְ את שכבת האדמה העליונה – ובמקומות הנמוכים הרטובים יותר מדי בוקעים אֵדים רעים המביאים קדחת […]לפני 25 שנה היו החלוצים הראשונים מִתְמוֹגְגִים (נמסים) מצימאון ומתעטפים בקדחת נוראה ומים לא היה לשתות וצל לא היה להָשִיב נפשם (להירגע, להתעודד). מסביב היה הכול שומם, ריק, פרא. האדמה הייתה ערומה, קרחת, בלי דשא, בלי אילנות, בלי צמחים. האוויר בער, קדח – והם עבדו, נפלו וקמו. והיום באים אנחנו הנה ומוצאים לפנינו גנים, פרדסים, כרמים, צל נעים, מים קרים, אוויר רענן, גנֵי עדן – האם אנחנו נתלונן? ניאנח? ניבהל? תעבורנה עוד כ- 25 שנה, והייתה ארצנו אחת הארצות היותר פורחות, היותר יפות, היותר מאושרות, ועַם עתיק-חדש יפרח בארץ עתיקה-חדשה, ואז נספר כיצד קדחנו, ועבדנו, רעבנו וחלמנו… "
מתוך: מכתבו של דוד בן גוריון, מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
השיר "בן גוריון", יורם טהרלב – קישור לשיר המלא
זה היה בשנת תרס"ז,
שום דבר עוד לא היה פה.
בן גוריון הגיע אז,
בספינה קטנה ליפו.
הוא היה פועל צעיר,
אך הרגיש כמו ותיק כבר,
את צרורו לקח אל גב,
והלך לפתח תקווה.
…
בן גוריון, בן גוריון
הן הדרך עוד נמשכת,
ויגיע אל סופה
רק מי שלא יפסיק ללכת
בן גוריון, בן גוריון
הן הדרך עוד נמשכת,
ויגיע אל סופה
רק מי שלא יפסיק ללכת
מפתח תקוה עבר בן גוריון לעבוד בסג'רה.
פעילותו הציבורית של בן גוריון
בן גוריון הפך לפעיל למען עבודה עברית לפועל היהודי. ביום 28.3.1919 כ"ו אדר א – התכנסה בפתח תקוה ועידת היסוד של המפלגה החדשה "אחדות העבודה" בדברי הפתיחה שלו בועידה אמר בן גוריון: "זוהי הפעם הראשונה שנתכנסו כל הפועלים העבריים למקום אחד … תקופת העלייה החדשה מונה כבר חמש עשרה שנה… ודאי נמצאים עתה באולם כאלה, הזוכרים את הניסיונות שנעשו בארץ פה במושבה זו, בפתח תקוה…".
ייסוד "אחדות העבודה" פתח תקופה חדשה בחיי הפועל העברי ולא מקרה הוא שראשיתה וסיומה של תקופת בראשית בתולדות תנועת העבודה הארצישראלית חלו בפתח תקוה.
בן גוריון השתתף בחלק מישיבות מועצת פועלי פתח תקוה מטעם "הועד הפועל של ההסתדרות" שדנו בשאלת העבודה העברית והבטחת מקומו של הפועל בעבודת הקטיף בפרדסי פתח תקוה.
בעקבות מאורעות הקטיף תרפ"ח באסיפת מחאה אמר בן גוריון: "מבחינת הערכה מקפת היה היום השישי שעבר בפתח תקוה לא יום פורענות כי אם יום של גאון והתרוממות במלחמתו של הפועל העברי… לא יהיה כל שקט כל זמן שבפרדסים יעובדו לא על ידנו…" (מתוך "כובשים ובונים" עמ'224)
ביולי 1947 הונח היסוד לבית ההסתדרות בעיר. הנחת אבן הפינה סימלה תקופה חדשה בחייה של הסתדרות במקום. הימים היו ימי מתיחות בארץ ותחילת ההפוגה בין קרבות שפסקו לבין מערכות שעמדו להתחדש. דוד בן גוריון שנבצר ממנו אישית להשתתף בחגיגה העביר את ברכתו לחוגגים: "פתח תקוה היתה לי למולדת ראשונה בעלותי ארצה ב1906 בה הייתי לארצישראלי ולפועל, בה עבדתי וקדחתי בפעם הראשונהבחיי. בפתח תקוה קשור אחד המאורעות הגדולים והעיקריים בחיי אני ובחיי התנועה כולה, ועידת היסוד של "אחדות העבודה" שנתכנסה כאן ב-1919 והכירה בחובת האיחוד הגמור של פועלי א"י והכריזה על ערבות בינלאומית לייסוד מדינה יהודית חופשית בא"י ".
שנה אח"כ הגיעה פתח תקוה ליובלה.
חג יובל השבעים של פתח תקוה נחוג בנובמבר 1948. פתח תקוה לבשה חג, המוני תושביה הגיעו למגרש "מכבי אבשלום" בו נערכו יחידות הצבא למצעד
צבאי.
עם בואו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בליווי הרמטכ"ל יעקב דורי וקצינים בכירים רבים הריע הקהל לבאים. לקול תשואות רמות נשא בן גוריון דבריו: "לא אשכח לפתח תקוה את חסד נעוריה, באשר הייתי בה לפועל עברי לפני 42 שנה… זכיתם לחוג את שנת השבעים בשנה גדולה ומוצלחת: הוקמה מדינה, הוקם, גוייס אומן וצוייד צבא הגנה לישראל. עמדנו מעטים מול רבים. שחררנו חלקים גדולים של ארצנו ועוד היד נטויה.
..המחרשה שבטלה אלפיים שנה הועלתה מחדש בפתח תקוה, הכפר הראשון במולדת המחודשת. קשה לנו להבין כיום אם העזו הם הבודדים בלי קרנות, בלי חיבה ובלי עזרה. איך פרצו את סימטאות העיר העתיקה ובאו לשממת הביצות על גדות הירקון.
צבאי. עם בואו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בליווי הרמטכ"ל יעקב דורי וקצינים בכירים רבים הריע הקהל לבאים. לקול תשואות רמות נשא בן גוריון דבריו: "לא אשכח לפתח תקוה את חסד נעוריה, באשר הייתי בה לפועל עברי לפני 42 שנה… זכיתם לחוג את שנת השבעים בשנה גדולה ומוצלחת: הוקמה מדינה, הוקם, גוייס אומן וצוייד צבא הגנה לישראל. עמדנו מעטים מול רבים. שחררנו חלקים גדולים של ארצנו ועוד היד נטויה.
..המחרשה שבטלה אלפיים שנה הועלתה מחדש בפתח תקוה, הכפר הראשון במולדת המחודשת. קשה לנו להבין כיום אם העזו הם הבודדים בלי קרנות, בלי חיבה ובלי עזרה. איך פרצו את סימטאות העיר העתיקה ובאו לשממת הביצות על גדות הירקון.
הם היו למקור ממנו שתו כל אלה שבאו אחריהם. הם, ראשוני פתח תקוה ינקו מהחזון העתיק של עצמאות וגבורה יהודית.
…אין לדורנו במה להתבייש… אולם בגורל מייסדי פתח תקוה נפל דבר שלא יישנה עוד לא בימינו ולא בדורות הבאים: הם זכו להיות ראשונים, והראשונות ניתנת רק פעם אחת. השטמפפרים, הגוטמנים והסלומונים יזהירו לנצח בדברי ימי ישראל, ומהם נלמד צניעות ענווה ועוד –כי יש שכר לפעלנו."
…אין לדורנו במה להתבייש… אולם בגורל מייסדי פתח תקוה נפל דבר שלא יישנה עוד לא בימינו ולא בדורות הבאים: הם זכו להיות ראשונים, והראשונות ניתנת רק פעם אחת. השטמפפרים, הגוטמנים והסלומונים יזהירו לנצח בדברי ימי ישראל, ומהם נלמד צניעות ענווה ועוד –כי יש שכר לפעלנו."
חמש שנים לאחר מכן, השתתף בן גוריון בעצרת 75 ליובלה של פתח תקוה.
בברכתו של דוד בן גוריון בשם הממשלה כולה אמר בן השאר: "…היו לנו הרבה יובלות בזמן האחרון, חדרה ונס ציונה, זכרון יעקב, ראשון לציון וגבעת ברנר, כל אחד מהישובים הללו מסמל תחנת יסוד בדרך שעבר נועד הנה וגם מורה דרך לעתיד. אך אני בטוח, כי אף אחד מהישובים הללו, לא יתרעם עלי כשאומר שפתח תקוה עומדת בייחודה בתולדות התחדשותנו ומשמשת מפנה חדש בפעולתנו. נתיב חדש בחיי עם, נתיב המוליך לאדמה, לחקלאות, לעבודה ולעצמאות."
בהמשך דבריו אמר: "… כבכל מפעל היסטורי גדול כן גם במפעל זה השתתפו רבים ואין ביכולתי למנות את כל הראשונים של פתח תקוה כי קשה להשיג את גדולתם ההיסטורית ואת מפעלם המהפכני הכביר. אייחד את הדיבור על שני אנשים בלי למעט דמותם של האחרים, שנים אלה זכו להיות הדמויות המרכזיות בתקופת בראשית, בה נפתח פרק חדש בתולדות עמנו, יואל משה סלומןן ויהושע שטמפפר, עשרות מליונים נסעו לאמריקה, אולם אחד שינה פני עולם-קולומבוס. סלומון ושטמפפר שני הקולומבוסים בהיסטוריה העברית החדשה. כל אחד מהם דמות אגדית פנטסטית. אשר גילו לפני 75 שנה אינטילגנציה היסטורית, גבורה, חזון ומעוף. …הוא(שטמפפר) יחד עם סלומון הניחו אבן הפינה הראשונה אשר עליה צמחה מדינת ישראל…"
ליובל 75 כתב דוד בן גוריון את הפתיח ל"ספר היובל":
לטקסט המלא – דברי בן גוריון ספר היובל
בחגיגות במלאות 90 שנה לאברהם שפירא "זקן השומרים", 1960. נערכה בגן הנשיא חגיגה רבת משתתפים ליום הולדתו. לשפירא הגיע מכתב מראש הממשלה משדה בוקר:
"למר אברהם שפירא ברכה ואריכות ימים.
מהעיתונים נודע לי, כי בימים אלה מלאו לך תישעים שנה והתקשיתי להאמין לדבר ביודעי את רעננותך וכוחך וערותך לכל הנעשה בארץ. אבל אין זה הדבר היחידי בחייך שיש בו מן המופלא והיחיד במינו. עליך אפשר להגיד בלי הגזמה שהנך אחד בדרא, מראשוני הראשונים שהניחו יסודות להתיישבות ולגבורה עברית במולדת אשר נתנו לנו את המדינה ואת צבא הגנה לישראל. . אתה גאוות שלושה דורות ומגלם מיטב היוזמה החלוצית, עוז האמונה, כושר ההתמדה, הנאמנות השלמה-ועל הכל התחדשות הגבורה בישראל. לצערי הרב לא אוכל לזוז מפה ביום ו' תשרי תשכ"א להשתתף בגופי במסיבת הגן החגיגית הנערכת על ידי ראש עירית פתח תקוה, אבל בכל ליבי אני משתתף עם כל העם בישראל שלא יכלו לבוא, בשמחה הגדולה שזכינו לכך כי עוד בשנת התישעים כוחך אתך ותפארת מעשייך טרם נסתיימה, ואני לוחץ ידך בהערצה ובחיבה, ומקוה להשתתף ביובל המאה שלה."
מהעיתונים נודע לי, כי בימים אלה מלאו לך תישעים שנה והתקשיתי להאמין לדבר ביודעי את רעננותך וכוחך וערותך לכל הנעשה בארץ. אבל אין זה הדבר היחידי בחייך שיש בו מן המופלא והיחיד במינו. עליך אפשר להגיד בלי הגזמה שהנך אחד בדרא, מראשוני הראשונים שהניחו יסודות להתיישבות ולגבורה עברית במולדת אשר נתנו לנו את המדינה ואת צבא הגנה לישראל. . אתה גאוות שלושה דורות ומגלם מיטב היוזמה החלוצית, עוז האמונה, כושר ההתמדה, הנאמנות השלמה-ועל הכל התחדשות הגבורה בישראל. לצערי הרב לא אוכל לזוז מפה ביום ו' תשרי תשכ"א להשתתף בגופי במסיבת הגן החגיגית הנערכת על ידי ראש עירית פתח תקוה, אבל בכל ליבי אני משתתף עם כל העם בישראל שלא יכלו לבוא, בשמחה הגדולה שזכינו לכך כי עוד בשנת התישעים כוחך אתך ותפארת מעשייך טרם נסתיימה, ואני לוחץ ידך בהערצה ובחיבה, ומקוה להשתתף ביובל המאה שלה."
באוקטובר 1958 נחגג יובל ה-80 לפתח תקוה בהענקת אזרחות כבוד לנשיא יצחק בן צבי בהעלאת זכרם של מייסדיפתח תקוה וראשוניה ובסימן יובל לייסודה של עין גנים. ביום זה נפתח אגף "זכר ראשונים" בבית יד לבנים.
ב1963 בעצרת נעילת "שנת הראשונים" שנערכה ב"גן העצמאות" שליד " יד לבנים" ננעלו גם חגיגות יובל ה-85 לעיר. בחגיגות השתתף בן גוריון כחבר כנסת, התקבל בחגיגות ואמר: "לפני חמישים ושבע שנה ושלושה ימים פועל חקלאי ב"אם המושבות". אינני מכיר היטב את האיש שהכריז לפני 15 שנה על הקמת המדינה, אולם אני בטוח שלא יתרעם עלי אם אגיד, שאלה אשר ייסדו את פתח תקוה לפני 85 שנה ירו את אבן הפינה למדינה המחודשת."
בסיום דבריו איחל לכל הנוכחים לחוג את חג יובל המאה של פתח תקוה ,כשבארץ יהיה ישוב של ארבעה מיליון יהודים.
בסיום דבריו איחל לכל הנוכחים לחוג את חג יובל המאה של פתח תקוה ,כשבארץ יהיה ישוב של ארבעה מיליון יהודים.
מתוך העיתונות העברית:
1959- אסיפת מפא"י בפתח תקוה –בן גוריון מונה חמש משימות –קישור
20 נוב' 1970 חל יום זיכרון השלושים לנטע הרפז בן גוריון שיגר מכתב – קישור
דצמ' 1962- מכתב לפתיחת תערוכת בילו והעליה הראשונה בבית נטע – קישור
"חדשות בן עזר" אהוד בן עזר מראיין את בן גוריון
1959- אסיפת מפא"י בפתח תקוה –בן גוריון מונה חמש משימות –קישור
20 נוב' 1970 חל יום זיכרון השלושים לנטע הרפז בן גוריון שיגר מכתב – קישור
דצמ' 1962- מכתב לפתיחת תערוכת בילו והעליה הראשונה בבית נטע – קישור
"חדשות בן עזר" אהוד בן עזר מראיין את בן גוריון
