סופר ופעיל ציוני
"יהושע ברזילי הוא משוררה של חיבת-ציון המעשית, של "רעיון ישוב ארץ-ישראל". רק רעיון זה נתן את קסת הסופרים והמשוררים במתניו. הוא, שנולד וגדל ברוסיה, אינו מקדיש בסיפוריו ל"ארץ-הצפון" וליהודיה אפילו שורה אחת. הוא מספר רק על אנשים שבאו לציון וחיים בציון, וגם בנוגע לאלה אינו בא לתאר את חיצוניותם, את ארחותיהם, או לקבלו על יסוריהם, או לעַלות ולקלס את נחונותיהם, או לנתח את תכונותיהם או לגות את מסתרי-חייהם הפנימיים, כי אם רק למסור את רשמיו מ"ימי-בכורי-ענביהם", במסעיו במושבותיהם בתוכם, מדבריהם וצרכיהם ועסקי התישבותם, ובעיקר לשית עליהם לוית-חן משירת-הישוב. הוא אינו מחטט בנפשות, אינו מבקש את הסיבות, הנימוקים המניעים של מפעלי-גיבוריו: למה באו, מה הם מחפשים ומה ערך חיפושיהם, כי אם כותב עליהם זכרונות, "יסודם בההרי-קודש", בהתפעלות תמה ובחיבה." (מתוך "כִּתְבֵי יְהוֹשֻׁעַ בַּרְזִלַּי" מאת יוסף חיים ברנר)
הטקסט המלא נמצא בפרויקט אליעזר בן יהודה
"יהושע ברזילי הוא משוררה של חיבת-ציון המעשית, של "רעיון ישוב ארץ-ישראל". רק רעיון זה נתן את קסת הסופרים והמשוררים במתניו. הוא, שנולד וגדל ברוסיה, אינו מקדיש בסיפוריו ל"ארץ-הצפון" וליהודיה אפילו שורה אחת. הוא מספר רק על אנשים שבאו לציון וחיים בציון, וגם בנוגע לאלה אינו בא לתאר את חיצוניותם, את ארחותיהם, או לקבלו על יסוריהם, או לעַלות ולקלס את נחונותיהם, או לנתח את תכונותיהם או לגות את מסתרי-חייהם הפנימיים, כי אם רק למסור את רשמיו מ"ימי-בכורי-ענביהם", במסעיו במושבותיהם בתוכם, מדבריהם וצרכיהם ועסקי התישבותם, ובעיקר לשית עליהם לוית-חן משירת-הישוב. הוא אינו מחטט בנפשות, אינו מבקש את הסיבות, הנימוקים המניעים של מפעלי-גיבוריו: למה באו, מה הם מחפשים ומה ערך חיפושיהם, כי אם כותב עליהם זכרונות, "יסודם בההרי-קודש", בהתפעלות תמה ובחיבה." (מתוך "כִּתְבֵי יְהוֹשֻׁעַ בַּרְזִלַּי" מאת יוסף חיים ברנר)
הטקסט המלא נמצא בפרויקט אליעזר בן יהודה
קטע מרשימות מסעי, יהושע ברזלי (איזנשטט)
"בראשון לחודש אדר שני, שנה זו, נסענו, אני וה"מורשה" מטעם הועד האודסאי, ל"פתח תקוה". המלקוש הרך, אשר מטפטף בבקר, כבר חדל; השמים הטהרו באותה הטהרה האפשרית רק בארצות הקדם, ואך בקצה האופק לפאת ים עוד היו שטוחים עננים קלים ולבנים הדומים כזר כסף לקערת התכלת אשר ממעל לראשנו, ושטח פני מי הים צח וחלק ודומה בצבע התכלת אשר לו אל השמים הנשקפים בו. שיורי נטפי הגשם, האחוזים ודבקים בקמת התבואה הירוקה והענוגה, מזהירים כאבני חן ושולחים אלפי קרני זהר ועומת קוי-השמש הנוגעים בם. עצי הפרדסים מכוסים בארגזים צהובים הנוצצים כזהב. השקד עודנו ערום, אבל ענפיו לבניםממכסת הפרחים המכתרת אותם, ורק זעיר שם זעיר שם יראה ירק העלים הקטנונים, אשר אך זה מעט החלו לצמוח ולבצבץ מתחת גבעולי הפרחים: סוסי מרכבתנו גומאים ארץ השרון, והרי אפרים מרקדים לפנינו פעם מימיננו ופעם משמאלנו. נסיעתנו זו היא נסיעה של תענוג, ואיזה תענוג… "
הטקסט המלא נמצא בפרויקט אליעזר בן יהודה
הטקסט המלא נמצא בפרויקט אליעזר בן יהודה
