חנה טרגר - סופרת, אחות, בת למייסדי פתח תקוה

חנה טרגר  1870- 1943 
סופרת, אחות, בת למייסדי פתח תקוה

חנה טרגר (ברנט) נולדה בלונדון בשנת תר"ל (1870) לאביה זרח ברנט, ממייסדי פתח תקוה.

עלתה לארץ בפעם הראשונה בהיותה כבת שנתיים, בשנת תרל"ב. המשפחה התיישבה בירושלים אולם עקב משברים עזבה המשפחה ללונדון וחזרה בשנת תרל"ז 1878. בתרל"ח התיישבה בפתח תקוה, כאן עברו עליהם כל התלאות והסבל שהיו מנת חלקם של המייסדים. בתרע"ז נאלץ ברנט לעזוב את פתח תקוה וחזר ללונדון ממנה חזר לארץ שוב. בתו חנה (טרגר) נשארה בלונדון והיתה אחות ומיילדת. אחרי משברים במשפחתה שבה לארץ.
בשנים 1920 -1926 מפרסמת חנה טרגר ארבעה ספרים באנגלית,שלשה – סיפורים קצרים לילדים:
"סיפורי חג ומועד מחיי הילדים במושבה יהודית בארץ ישראל"
"סיפורים מחיי הילדים במושבה יהודית בארץ ישראל"
"תמונות מחיי בית יהודי לפני חמישים שנה"
ואחד למבוגרים – "קובץ סיפורים יישובים הסטוריים"
כל כתביה של חנה טרגר עוסקים בנושא ארץ ישראל,בכולם מתארת את התנסויות והחוויות שלה בירושלים ובפתח תקוה של סוף המאה ה-19.
ספריה אלה עוררו הד רב והיא זכתה לדברי-תהילה.
מכס נורדאו כתב אליה: "לנו דבריך הם יותר מספרות, הלא הם ניצני גילוייו של רוח הדור החדש. את הנך לנוער העברי מה שהיה ברט הרט לראשוני החלוצים בקליפורניה". 
לואי ברנדס כתב: "את הוספת פואימה מודרנית על תורת ארץ ציון התנ"כית שלא תסולא בפז. את לקחת עובדות היסטוריות יבשות ומילאת אותן רוח-חיים". 
ישראל זנגוויל כתב: "הביקורת הטובה ביותר שיכולת לצפות – כלולה בהתלהבות של ילדי מספריך. לעבודותיו יש ערך מיוחד כחומר לדברי ימי ישראל". 
חנה לא זכתה שספריה יתורגמו לעברית.
מתוך המאמר "האישה בספרות-הנשים של העלייה הראשונה" ,יפה ברלוביץ (הערה 20)
בסיפור- ממואר של חנה טרגר, "זכות בחירה לנשים", מתואר אירוע שקרה בפתח תקוה בשנת 1886 (זמן משוער). צעירות נאבקו לזכות בחירה ואילו אימותיהן יצאו נגדן. היו אימהות שטענו כי זה עניין של שעמום ו"ברגע שתנשאנה לאיש, ותהיה להן די תעסוקה לענות כה, תרפנה מלהתערב בניהול המושבה"; אחרות הבינו זאת כמרד נעורים, דהיינו היאחזות ב"אמצאה אופנתית וטפשית" כדי "להתנשא על אימהותיהן". לאחר מסע של שדולה היו אימהות שנתרצו, אבל גם אז טענו "כי להן באופן אישי אין כל שאיפה להתערב בעניינים ציבוריים"', והן תומכות בזכות בחירה רק כדי להיטיב את מצב הבנות בעתיד.
וכך מספרת חנה טרגר את דרך מחאתן החתרנית של בנות פתח תקוה, באותו מרד זוטא שחוללו, ללא הצלחה, ערב הבחירות לועד המושבה (תאריך משוער 1886): "הנה אנו נוטלות חלק בבניית חברה חדשה בארץ ישראל: חברה שבה כולנו אמורים להיות בעלי חורין. אבל האם חברה זו תיבנה על בסיס של שיוויון בין גברים לנשים?…
הלא גם אימותינו, כמו אבותינו, ידעו אך סבל ומצוקה במאבקם כאן? והלא גם אנו הבנות הושטנו תמיד יד לכל
עבודה? … האם לא ניכשנו את הכרמים תחת קרניה הלוהטות של השמש? האם לא אספנו את הקציר וחלבנו את
הפרות? והאם לא פעלנו כמיטב יכולתנו בכל שעת חולי או צרה?" ("זכות בחירה לנשים", סיפורי נשים בנות העלייה הראשונה, 133 עמ').