מחקרים הראו כי הדרך האפקטיבית ביותר לחולל שינויים בפרקטיקות הוראה היא – פיתוח של כישורי רפלקציה בקרב מורים. הגורם המשפיע ביותר על התפתחות של כישורי פרקטיקה רפלקטיבית של מורה היא הנהגת בית הספר. חשיבה רפלקטיבית תומכת בהתפתחות האישית והמקצועית של המורה ומאפשרת לו לפתח כלים ולתת מענה לצורכי הילדים.
לפניכם 4 מודלים, שפותחו בארץ ובעולם, המציעים הגדרות ברורות ליישום חשיבה רפלקטיבית בהוראה ובלמידה.
1. מודל הבצל של קורטהאגן (2014)
(מתוך: רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך/ דר' עמליה רן)
מודל זה מבקש לסייע למורה בשאלה – על מה להרהר ?!
המודל מתאר רמות שונות של רפלקציה:
1. סביבה – כל גורם החיצוני לאדם (המערכת הכיתתית, נושא הלימוד, תרבות בית ספרית, נורמות בית ספריות וכיו"ב).
2. התנהגות – מעשי המורה ודרכי הפעולה והאופן בו הוא מתמודד עם אתגרים בסביבה.
3. יכולות – מסוגלות המורה לפעולה.
4. אמונות – אמונות המורה ביחס לסיטואציה עמה הוא מתמודד, הנחותיו ביחס לעולם החיצון אשר קיימות בדרך כלל בתת המודע.
5. זהות – הנחות המורה ביחס לעצמו, תפיסת העצמיות שלו והתפקיד המקצועי בו הוא רואה את עצמו.
6. ייעוד – השראות המשפיעות על המורה, הגורמים המעניקים משמעות לעבודתו ולחייו. שכבה זו מתייחסת לאידיאלים של האדם.
במרכז המודל ניצבות התכונות הליבתיות של המורה, כגון: התלהבות, סקרנות, אומץ, החלטיות, פתיחות, גמישות, יציבות וכיו"ב.
מטרת המודל היא להעמיק את התהליך הרפלקטיבי, לעורר מודעות לתכונות הנ"ל וליחסים הקיימים בין השכבות השונות המוצגות במודל. המודל הזה הוא אינטגרטיבי ומשלב את הממדים השונים של שלמותנו כבני אדם.
ההנחה העומדת בבסיסו של מודל "הבצל" היא שכדי למצוא משמעות עמוקה בהוראה, יש צורך לכלול יותר שכבות פנימיות ממודל ה"בצל" בתהליך הרפלקציה.
2. מודל הכתיבה "החופשית" של כהן (2011)
(מתוך: רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך/ דר' עמליה רן)
מודל הכתיבה החופשית הינו מודל יישומי המתבסס על הנחת היסוד שרפלקציה היא הכרח בעבודת אנשי חינוך ויש צורך בקביעת פרמטרים ברורים ואחידים במטלת הרפלקציה.
ברפלקציה יש להתבונן, לשקול ולהעריך כל התנסות אישית. יש לערוך רפלקציה לא רק על פעולות והתרחשויות, אלא גם על אמונות, עמדות, קביעות ועל החשיבה עצמה.
במודל יש שישה שלבים:
1. שלב הכתיבה החופשית – תיאור כל העולה על הרוח ללא ביקורת או שיפוטיות. שלב הכולל תיאורים של ההתרחשות (מקום וזמן) ושל הדמויות המשתתפות (פיזית או מנטלית).
2. שלב פריסת ההתלבטויות – שלב המאפשר להוסיף לאחר הקריאה הראשונית, ציון התלבטות, דילמה או מחשבה שעלו במהלך ההתרחשות, לפניה או אחריה, נימוקים לבחירות מסוימות, שיקולי דעת ושאלות שהתעוררו.
3. שלב ניתוח ההקשרים – קריאה חוזרת ובחינה של הקשרי ההתרחשות, לדוגמה תרבות ומגדר, רכיבי ה"סיפור", המקום והזמן וכו'.
4. שלב ההרחבה – התמקדות בנקודות לא מעובדות, ניסוח מחדש שמקנה פרספקטיבה, התרחבות המודעות העצמית.
5. שלב הבדיקה הסופית – עריכת הטקסט, ניסוח ואיות, הבנת הנקרא.
6. שלב ההסתכלות הרחבה – התבוננות לאחר כתיבת מספר רפלקציות, על קבוצת רפלקציות שלמה. זהו ניסיון לזהות דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם.
בשני השלבים הראשונים הכתיבה זורמת ומתארת את ההתרחשות. בשני השלבים הבאים, הכתיבה נובעת ממחשבה מאומצת יותר ואילו בשני השלבים האחרונים מופיעה הסתכלות ממוקדת מטרה.
המודל נועד לתת פרמטרים אחידים לכתיבה ולפזר את העמימות העוטפת את הגדרות המטלה הרפלקטיבית.
3. מודל של חשיבה רפלקטיבית בפתרון בעיות העיצוב על בסיס שאלון הערכה – (ARTID 2015) (רפלקציה במדעים מדויקים)
(מתוך: רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך/ דר' עמליה רן)
במרכז המודל עומד שאלון המבוסס על דיווח עצמי. המודל מביא באופן מובנה את ממדי הרפלקציה ובוחן אותם:
1.ממד הזמן – מתייחס לעיתוי התרחשותה של הרפלקציה. מחקרים הוכיחו שיש חשיבות לזמן התרחשותה של חשיבה רפלקטיבית. צוות עיצוב הנדסי שהחל להרהר בשלב מוקדם בעשייה והמשיך כך לאורך כל התהליך, השיג ביצועים טובים יותר מאשר צוות שהרהר רק לקראת סיום תהליך העיצוב. ממד הזמן משפיע על כל אחד משלבי תהליך העיצוב, מתחילתו ועד סיומו. קיימים 6 שלבים: שלב זיהוי המטרות, איסוף המידע, הגדרת הבעיה, העלאת הפתרונות, הערכת הפתרונות המוצעים, וקבלת ההחלטות.
2.אובייקט החשיבה הרפלקטיבית – קיימים שלושה סוגים עיקריים של מושאי ההרהור:
- ה"עצמי" של המעצב – התייחסות אל תהליך העיצוב כאל דיאלוג בין הסטודנט המעצב לבין מטלת העיצוב.בתהליך נחשפות היכולות הייחודיות לבניית שרטוט או היכולות להרהר על ידי בחינת המחשבות והמעשים ,היכולת להציע רעיונות חלופיים כדי להגיע לעיצוב הסופי. מעצבים בוחנים את הידע שלהם, הניסיון ,התחושות, הגישות, האמונות והערכים שלהם.
- האובייקט המעוצב – המעצב בוחן את המאפיינים של החפץ המעוצב (הפעלה, פונקציות, מגבלות, השוואתו למוצרים דומים, הקונטקסט שבו נעשה שימוש במוצר וכו' )
- נסיבות מטלת העיצוב – תהליכי עיצוב מורכבים מסדרת החלטות, המערבת תכופות שיקולים הקשורים לנסיבות נתונות של מלאכת העיצוב, כגון הטכנולוגיה הקיימת, מקורות מימון או הפוליטיקה הארגונית.
3. רמת עומק הרפלקציה – בחינה מחדש של המטרות, הפעולות, המאפיינים והמגבלות. בחינת השפעות חברתיות, תרבותיות, כלכליות, הסטוריות ופוליטיות על תהליך העיצוב והעיצוב הסופי.
4. מודל לפדגוגיה רפלקטיבית מונחית מולטימדיה (2013) מנור בנימיני ואחרים
(מתוך: רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך/ דר' עמליה רן)
מודל זה נבנה בבית הספר הניסוי "יהודה הלוי" בנתניה. זהו בית ספר לחינוך מיוחד, בו לומדים תלמידים בוגרים המאותגרים שכלית ואוטיסטים עד גיל 21 התלמידים מתקשים במיומנויות התנהגותיות ותפקודיות יום-יומיות, והם חסרי כלים רפלקטיביים כדי לפצות עליהם בכוחות עצמם.
הצורך בפיתוח מודל פדגוגי התעורר לאחר שהצטברו אצל צוות בית הספר עדויות לפער הקיים בין הזמן והמשאבים הרבים, שהצוות והתלמידים מקדישים להוראה וללמידה של מיומנויות וידע חדשים, ובין היקף הידע החדש והמיומנויות הנשמרים לטווח ארוך ואיכותם אצל התלמידים.
מטרת המודל היא להקנות כישורי חשיבה רפלקטיבית באמצעות כלים טכנולוגיים כגון מולטימדיה (מחקרים גורסים ששילוב כלים ממוחשבים בתהליכי למידה מגביר את המוטיבציה ללמידה, היות והוא מאפשר למידה בקצב אישי ומתן משוב מידי).
במודל זה נעשה שימוש בשאלונים ,בתצפיות ובראיונות.
המודל כולל שישה שלבים:
1. זיהוי צורך/ בעיה והגדרתם בבהירות ובדייקנות כדי לוודא שכל הלוקחים חלק בתהליך הלמידה יידעו בדיוק מהם הצורך או הבעיה שנמצאים במוקד של תהליך השינוי.
2. תיעוד בווידאו של התפקוד ההתחלתי – הסיטואציות שנבחרו לתיעוד בווידאו הן חומר הגלם לתהליך הלמידה.
3. הצגת התיעוד בפני הקבוצה תוך שחזור – הקרנת הסרטון מזמנת שיח קבוצתי, ובמהלכו מגבשים מילון מונחים הרלוונטיים לנושא הנדון. הדיון יפתח בשחזור אובייקטיבי והמללה של הסיטואציה המצולמת. אחר כך, יכלול הדיון התייחסויות סובייקטיביות וביקורת וכן השוואות לסיטואציות דומות אחרות והעלאת פתרונות חלופיים. אחת המשימות המרכזיות של מנחה הקבוצה היא להקנות לחבריה מיומנויות חברתיות ותקשורתיות שיאפשרו לנהל דיון רפלקטיבי בונה.
4. שיקוף ורפלקציה קבוצתית, גיבוש תובנות – גיבוש תובנות והגדרה של ההתנהגויות או המיומנויות הדורשות שינוי. כמו כן, מוצעות חלופות חדשות.
5. התנסות חוזרת בתפקוד – שלב זה מתבצעת התנסות חוזרת בתפקוד ב"שטח". הציפיה היא כי התלמידים יציגו את התובנות שגיבשו במהלך הדיון והרפלקציה הקבוצתית מן הכוח אל הפועל.
6. צילום ותיעוד השינוי – התנסות החוזרת בתפקוד מהווה בסיס לדיון נוסף אודות השגת המטרות, במידה ולא חל שינוי, חוזרים לשלב השלישי במודל. אם גם חזרה זו לא מניבה את התוצאות הרצויות, יש חזרה על השלב הראשון.
היתרון הנובע משימוש במולטימדיה כגון צילום וצפייה בסרטי וידיאו הוא ביכולת לשקף הן לאנשי הצוות והן לתלמידים את המציאות, כפי שהיא נתפסת בעיני הסביבה. כלי זה, כפי שאף עולה ממחקרים נוספים, מעודד את המוטיבציה הפנימית לשיפור ומתניע תהליך של פיתוח רפלקציה עצמית.
הדברים לעיל עובדו על פי עבודתה של דר' עמליה רן ממכון מופ"ת – רפלקציה חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך.
