המייסדים

"שלשה כוחות גדולים דרשה התחדשות הישוב העברי בא"י, עצה, ממון ומרץ, ותזמין לה ההשגחה שלשה בני אדם אשר סמנו את הכוחות הללו, הלו המה שלשה אבות המושבה: "ר' יואל משה סלומון- בעל המחשבה והעצה, ר' דוד גוטמן – איש הממון ור' יהושע שטמפפר – בעל המרץ המצוין".

מדברי י.פינס בהקונטרס "פתח תקווה" זכרון למחדשי הישוב החקלאי לבני ישראל בא"י

 

משה יואל סלומון 

משה יואל נולד בירושלים בי"ח אדר תקצ"ח– 1838. כבר בגיל צעיר התלבט בכשרונותיו.

ב- 1869 היה ממקימי שכונת "נחלת שבעה" בירושלים.

סלומון הקים בית דפוס ושימש כעוזר וכותב בעיתון "הלבנון". הוציא לאור את הדו שבועון "יהודה וירושלים" בו קרא להתיישבות חקלאית בארץ ישראל. עם הצטרפותו לרכישת אדמות פעל רבות בקרב תושבי ירושלים למען התיישבות חקלאית. לקראת יציאתו עם מייסדי המושבה להתיישבות החליט לסגור את עיתונו וכתב: "… הנני עוזב את מלאכת עריכת מכה"ע (מכתב העת) יהודה וירושלים וימתקו לי מאד רגבי האדמה אשר אשדד מאלפי דברים ונאומים רבים."

בתרל"ח 1878 יצא סלומון עם קבוצת המייסדים הירושלמים וביחד הניחו את היסוד למושבה פתח-תקוה. 
סלומון היה לא רק הוגה גדול אלא גם מגשים גדול. פעל רבות בענייני המושבה והיה איש קשר עם השלטונות.
היה מגואלי הקרקע של "גאולה וחוזרזור", ממקימי המושב "יהוד" ו"קרית ספר" בה חי עד עזיבת יהוד.
חזר לירושלים, נפטר בתרע"ג- 1913 ונקבר בירושלים, בן 73 היה במותו.

סיפורו של השיר – הבלדה על משה יואל סלומון 

ויקיפדיה – הבלדה על יואל משה סלומון

 

יהושע שטמפפר

עוד בהיותו נער חלם לעלות לא"י. את דרכו ארצה עשה ברגל דרך ארצות הבלקן והגיע לירושלים אחרי נדודים של שלשה וחצי חודשים.

בירושלים חבר ליואל משה סלומון וגוטמן והטיף לזנוח את ה"חלוקה" ולעבור לעבודה חקלאית. יהושע היה מרוכשי אדמות המושבה ומבוניה.
עם העלייה על הקרקע בפתח תקוה, השתתף בעבודת חפירת הבאר הראשונה שאף נקראה  על שמו "ביר שוע".
יהושע נשלח בשליחות המושבה לאמריקה ואירופה להשגת משאבים לפיתוח המושבה.
עמד בראש הועד ובתפקידו זה נהג בליברליות כלפי הפועלים בעליה השניה. היה מהמצדדים למען עבודה העברית.
שטמפפר היה ממייסדי אגודת "פרדס" ומיוזמי הכנת ספר האחוזה, שימש כמזכיר המושבה עד מותו.

 

עליו אמר בן גוריון "אני רואה ביהושע שטמפפר אחד מגדולי עמנו שבכל הדורות, ומהחלוצים המופלאים בדורנו".

 יהושע שטמפפר נפטר בערב שבועות תרס"ח- 1908 בגיל 56. בלוויה ספדו לו רבים מראשי הישוב. 
נקבר בפתח תקווה.

על מצבתו נכתב: "כי המושבה פתח תקוה זעקה מרה ביום חצבה פה קבר לנפש יקרה ותישא קינה על בחיר בניה מראשי חלוצי מייסדיה. עמל לשכלולה משנת תרל"ח בו ירה פינתה עד התרס"ח ביום ה' בסיון שב לאדמתה והוא ירא וחרד חכם ונבון אשכול הכפר הר' יהושע בהר' בנימין שטמפפר."     ת.נ.צ.ב.ה.

סיפורו של השיר – הבלדה על משה יואל סלומון 

ויקיפדיה – הבלדה על יואל משה סלומון

 

נתן גרינגרט 

נתן גרינגרט  נולד בבריסק –ליטא, עלה לירושלים ועסק בחלפנות ומסחר. 
בשנות השבעים היה ממקימי "הועד לפיקוח נפשות". על אחד ממבצעי הועד סיפר משה יואל סלומון בעיתונו "יהודה וירושלים": "ותהייה ראשית מפעלם לשלוח אנשים לעיר החןף יפו,להביא משם חיטים וקמח אורז ופולים,למכרם לאביונים בזול."

גרינגרט לא הסתפק במעשה צדקה, הוא היה שותף בבנין שכונות ירושלים ובניסיונות לרכישת קרקעות במקומות שונים.
עם הקמתה של פתח תקוה עסק נתן גרינגרט במרבית הנושאים הכספיים שהעסיקו את המייסדים.
בשנה השניה השתתף ברכישת שטח הקרקע הגדול והשקיע רבות בתפקידו. נתן לא התיישב בפתח תקוה ורוב זמנו שהה בירושלים, שם גם הלך לעולמו.

הונצח ברחוב בשכונת רמת ורבר הנושא את שמו.

"להכיר ולהוקיר" נתן גרינגרט – "המייסד הנשכח של פתח תקוה" 

 

 

יהודה ראב

יהודה ראב נולד בהונגריה בשנת 1858.

בהיותו בן 17 עלה יהודה עם משפחתו לארץ והתיישב בירושלים. בגיל עשרים, הצטרף לאביו ועלה עם  מייסדי המושבה לפתח תקוה. נרתם לחפירת הבאר. בחנוכה תרל"ט,  היה יהודה, האיש שנעץ את המחרשה ופלח את התלם הראשון באדמת המושבה.כן  היה ידוע בעוז רוחו  ונטל על עצמו את בטחון המושבה והיה לשומרה  הראשון.

עם הקמת המושבה מחדש חזר לשמש כשומר ואף הכשיר דור חדש של שומרים. כשהגיעה קבוצת ה"ביאליסטוקיים" להתיישב  ב"יהוד", נשכר לשמש להם כמדריך חקלאי.  בתפקיד זה שימש גם במושבות אחרות.
יהודה הצטיין בעבודה ובשמירה: "בעבודת אדמתו יוכל להיות מופת " (דו"ח הועד האודיסאי לשנת 1890-1892).
 בגלל מצוינותו  נבחר לשמש כמנהלה של המושבה מטעמם של "חובבי ציון".
 בספרות מהתקופה, מופיעה דמותו, בסיפורו של יהושע ברזילי "מסע יום אחד בארץ ישראל ", כטיפוס חדש של עובד אדמה.
ב- 1930 רשם בנו בנימין את זכרונותיו. שקובצו  לספר ה"תלם הראשון". ספר זה, שנרשם מזיכרונו של יהודה ראב,  הוא עדות למה שהתרחש בשנותיה הראשונות של המושבה ומשמש מסמך נוסף וחשוב המתעד תקופה זו.
יהודה הונצח: בשיר "לאב"  שכתבה בתו המשוררת אסתר ראב וכן ברחובות הנושאים את שמו.

יהודה זכה ללוות את פתח תקוה מיומה הראשון ולאורך 71 שנות פיתוחה. הוא היחיד מקבוצת המייסדים שחזה בעיניו את הקמת המדינה  ונפטר שבועיים אחרי הקמתה כשהוא בן 90 שנה. 

נפטר בתש"ח –1948 ונקבר בפתח תקוה.

"להכיר ולהוקיר" – יהודה ראב

"מאתרים אתרים" בית יהודה ראב – בית אלישיוב 

 

דוד מאיר גוטמן

דוד מאיר גוטמן נולד בהונגריה בשנת תקפ"ז – 1827.  היה אמיד חשוך בנים שימש כמוהל. בשנת תרל"ו –  1876 עלה ארצה והתיישב בירושלים.

מתחילת דרכו בארץ נמנה עם היוזמים להתישבות.  היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות  וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל" .חבר לסלומון ושטמפפר ברכישתן של קרקעות נידב את כספו לרכישת אדמות מלאבס- פתח תקוה .התישב עם הראשונים למרות כל הקשיים.  בשנת תרמ"ה  עמד כמהלה של פתח-תקוה.ובתרמ"ו נבחר ע"י חובבי ציון כנציגם בא"י.  ההתישבות  ב"יהוד" היה חשובה לו  במשך שנות פעילותו לישוב בארץ ישראל השקיע את כל כספו ברכישת קרקעות למען רעיון הההתישבות ,מעולם לא דרש את כספו מהלווים. מכר את ביתו לפקידי הברון וכשלא היה חייב לאף אדם.עזב את "יהוד" ועבר עם אשתו לירושלים . בסוף ימיו נותר ללא נכסיו. הלך לעולמו  בשנת תרנ"ד – 1894, בעוני ובחוסר כול אחרי מחלה קצרה בהיותו ביפו, בן 67 היה במותו ,נקבר בירושלים .

על מצבתו נחקק:

פ"נ

איש אמונים תם וישר ירא אלהים באמת הרבני הנגיד מו"ה דוד מאיר בר' טובי' גוטמאנן

משאליעגערסעק במדינת הונגריה. כל ימיו נשא ונתן באמונה, בשנת תרל"ו עלה לאה"ק ועסק בישובה בתור ממונה ובמסירות נפש ממש וזכה שנבנו על ידו שתי עירות בישראל פתח תקוה ויהוד.

בן ששים ושבע שנים נפטר בשם טוב מבנים ומבנות ביום ב' דר"ח טבת ש' תרנ"ד

תנצב"ה

 

 

זרח ברנט 

זרח ברנט נולד בקובנה שברוסיה בשנת תר"ג 1843.

למד בחדרים ובישיבת סלובודקה. עסק בתורה ובפרוונות. עבר להתגורר באנגליה והיה פעיל בחיי הקהילה.

עם עלייתו לארץ ישראל הצטרף ברנט אל יואל משה סלומון וחבריו .החבורה קנתה את שטח האדמה הראשון כדי לייסד את פתח-תקוה. אשתו של ברנט סירבה ללכת אחריו למקום הנידח הזה ודרשה מבעלה גט. הרב סלנט שדן בבקשתה פסק שעליה  ללכת אחרי בעלה. זרח ברנט הקים במושבה את ביתו ועבר את כל הקשיים אותם עברו הראשונים.כן יצא בשליחות להשגת משאבים למושבה. עם עזיבת המושבה עזב עם משפחתו  היה נציג פתח תקוה בוועידת קטוביץ. התיישב  ב"יהוד" ומשהחלו בבניית פתח תקוה מחדש בתרמ"ד היה בין הראשונים לחזור. כאן הקים את בית האבן הראשון במושבה. (עמד בפינת  הרחובות  שטמפר – בר-כוכבא)

מהבתים היפים שנבנו בה. ואף חגג את חנוכתו עם מוזמנים רבים. עבודתו החקלאית לא הצליחה בידיו והוא הפסיד כספים רבים. שבע פעמים נסע ללונדון לבסס את עסקיו וחזר להתגורר במושבה.
 לבסוף עזב את פתח תקוה והיה ממייסדי שכונת "נווה שלום" בתל אביב.

זרח ברנט נפטר בי"ז תשרי תרצ"ו-  1936.

"להכיר ולהוקיר" זרח ברנט
"מאתרים אתרים" – בית זרח ברנט